פני דוד
דגל מחנה אפרים
וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אותו ותחי רוח יעקב אביהם הנה באוה"ח כתב על אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי כי אע"פ שכבר האמין שהוא חי בסימן העגלות כמאמרם ז"ל מ"מ לא היה מאמין אם לא נפגם ח"ו צדקתו ועודנו בשלימותו עד אחרי ראותו את דמות פניו והכיר שעדיין בצדקתו עומד ונקרא חי ע"ש והתורה ניתנה לידרש ואף שיש להשיב קצת על דבריו כי רבותינו דרשו ותחי רוח יעקב ששרתה עליו רוה"ק ושכינה היתה שורה עליו וממילא ידע בוודאי אם יוס' בנו צדיק הוא כי בוודאי נתוודע לו ע"פ רוה"ק כל מאורעותיו של יוסף אך אין משיבין את האר"י וכו' ובוודאי דבריו דברי חיים הם ולי חנני ה' רמז נפלא בזה אחרי ראותי את פניך וכו' אך לא ניתן ליכתוב ואכתוב מה שחנני ה' ברחמיו וברו"ח על פסוק זה וירא את העגלות שהתחלנו בו כי לפי הנראה מיותר בפסוק זה תיבת לשאת אותו והיה די לומר וירא את העגלות אשר שלח יוס' וממילא ידעינן דשלח לשאת אותו גם צריך להבין תיבת אביהם המיותר שהיה די לומר ותחי רוח יעקב וי"ל בזה לפע"ד שבאמת יעקב הרגיש בסימן העגלות אחר ששרתה עליו רוה"ק כל מאורעותיו של יוסף ובפרט המעשה עם אשת פוטיפר וניצול הימנה והוא שמרומז בפסוק וירא את העגלות אשר שלח יוס' לשאת אותו כמו שאיתא בתיקונים על פסוק אם תיטיב שאת הכא רמיז רזא דאשת עי"ש וכן י"ל כאן נמי רמיז רזא דא לשאת היינו אשת שהיתה אשת פוטיפר מתאוה לו ע"ד ותשא אשת אותו היינו אות וא"ו שהוא ברית קדישא שנשאר קיים אותו אות ו' שלו שהיה אחוד בוא"ו ע"י שמירת הברית בחי' צדיק ולא פגם ח"ו בזה ומה שאמר תיבת אביהם יש בזה ענין עמוק כי ידוע דיעקב היה מרכבה להשם הוי"ה ב"ה כמ"ש והיה ה' לי לאלקים כמ"ש האוה"ח יעו"ש ובהוי"ה יש י"ב צירופים הנולדים מצירו' הראשון וכנגד זה היו י"ב שבטים גזע ענפיו המתפשטים מן השורש שהוא אב לכולם וכל אחד היה בסוד צירו' אחד של שם הוי"ה ב"ה ואף שיעקב הוא יותר על י"ב י"ל כי יעקב ויוס' כחדא חשבינין והבן זה וכשהיו כל השבטים בשלימות צדקתם והיו הצירופים בשלימות השם הוי"ה ב"ה ג"כ בשלימות והיתה שורה רוה"ק על יעקב וכשח"ו נפגם איזה צירוף בזה נמשך הפגם ג"כ בהויה וצירוף הראשון כי ענין אחד הם שכולם אותיות הוי"ה ב"ה רק שנתחלפו ונשתנו מצירוף לצירוף והוא שמרמז הפסוק כאן כשלא נפגם ח"ו צדקת יוס' ובצדקתו עמד ותחי רוח יעקב והטעם שתלוי זה בזה אביהם היינו מפני אבי הם ר"ל אבי הוא הם והם הוא האב שהכל אחד שכולם שורשם אותיות שוים רק שיש לכל אחד צירו' אחר ולכך תלוי שלימות האב והשורש בגזע ענפיו ובפרט ביוסף שהיו בחדא דרגא כנ"ל והמש"י:
פענח רזא
וירא את העגלות, לסימן שנפרד ממנו בפ' עגלה ערופה, כי הי' מלוהו באמרו לו פ' עגלה ערופה שעתידה להכתב ולכתוב בה ידינו לא שפכו וגו', וכפי' רש"י שם, כלומר שרמז לאביו בזה לולי שפטרתני בלויה היו אחי הורגים אותי, ואל תתמה איך יבין יעקב זכר עגלה ערופה מהעגלות, דבאמת עגלות היו מושכין בהעגלות, דאל"כ מאי דכתיב ע"פ פרעה, וכי לעגלות הי' צריך ליטול רשות, דבשלמא לעגלים מפני שאין פרה וחזירה יוצאה ממצרים וכו', אורלייניש: