ליקוטי מוהר"ן
א כִּי יֵשׁ פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם אַנְפִּין נְהוֹרִין, בְּחִינַת חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ט״ז:ט״ו): בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים; בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ט״ז:י״א): שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ. וּכְתִיב (בראשית מ״ה:כ״ז): וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב, זֶה בְּחִינַת שִׂמְחָה.
באר מים חיים
וזה דומה לחטא ראובן במעשה בלהה. שמתחילתו נראה שפתח למטה וקינא על כבוד אמו ובלבל מטת בלהה וסוף חטאו נגע למעלה בכבוד השכינה שחילל יצועי עלה, שהשכינה היה שורה שם והוא חיללה שלא תבוא עוד לשם. ואכן ראובן בתשובתו הרמתה שהשתוקק לתקן זה. תיקן חטאו על ידי הצלת יוסף שאמר לאחיו אל תשפכו דם וגו' (בראשית ל"ז, כ"ב), ובזה גרם השראת השכינה על יעקב עצמו כמאמר הכתוב (בראשית מ"ה, כ"ז) ותחי רוח יעקב אביהם ואמרו חז"ל (אבות דר' נתן פרק ל', ד') ששרתה השכינה עליו. ועם כל זה לא תיקן חטאו לגמרי כי חילל יצועי עלה כאשר אמר לו יעקב (בראשית מ"ט, ד') פחז כמים אל תותר כי עלית וגו' אז חללת וגו' וניטל ממנו הבכורה וכו' על ידי זה. והנה חז"ל אמרו (בזוה"ק חלק א' ע"ה.) בפסוק (שם י"א, ה') אשר בנו בני האדם בנוהי דאדם קדמאה מה אדם וכו'. ואף שאדם הראשון כבר עשה תשובה, מכל מקום תולין הקלקלה במקולקל להזכירו בחטא הדומה לחטאו. ובפרט שלא נתקן חטאו לגמרי עד יעקב. והפריח רעת חטאו לבני בניו שיחטאו הם עוד ביותר מעין חטאו (ועיין בזוה"ק). זה קינא בקנאתו למטה ונגע למעלה לבלבל השראת השכינה בארץ וזה קינא למטה ועלה למעלה בזה. וגם כאן לפי שחטא עדת קרח דומה לחטא ראובן הזכיר הכתוב בני ראובן שגם הם עשו כמוהו אף שהוא כבר עשה תשובה. ובפרט שלא ניתקן חטאו עדיין לגמרי. ומניצוץ פגם שורשו, בניו אחריו ימשכו העוון בחבלי השוא ונעשה בהם כעבות העגלה חטאה.
מי השלוח
ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך היא אם לא וגו'. אומר אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה שאף כי השבטים היו חכמים גדולים בישראל, אמנם בזה שהחזירו כתונת יוסף לאביהם זאת לא נחשבה לחכמה כלל כי מה איכפת להו אם ידמה ליעקב אביהם שיש לו עוד תקוה אולי ימצא יוסף וכי הוא חי, ואף יעקב אבינו בעצמו היה לו להבין מזה שעוד יוסף חי, כי אם כן הוא האמת כמו שהם אומרים, אם כן למה הודיעוהו זאת הלא הם לומדי תורה ויודעי דת ודין וגמירי הלכתא דאין משיבין על הקלקלה כדאיתא בש"ס (פסחים ג'.) והיה להם להשליך את הכתונת שלא יצא מפיהם דבר קלקלה. אכן מאחר שכן היה רצון השי"ת לזה נעלם ונסתר מנגד עיני חכמי ישראל כל זאת והיו כמו האדם בשעה שהוא ישן שאין בו שום הבנה. ובאמת מה היה כוונת השבטים שהביאו את הכתונת לאביהם, אכן מיראתם מיעקב אביהם שהכירו אותו שרב כוחו ואם לא יסכים למה שעשו, אזי יפציר בתפלה להשי"ת שיעזור לו בחזרת יוסף בנו ויעמוד על בירור הדבר כי בטח ימלא ה' כל משאלותיו, לכן הסכימו בדעתם לאמר לאביהם שיוסף מת וממילא יסתלק מאתו כח התפלה שאין מתפללין על המתים, ולזה כשנושע ונתוודע יוסף לאחיו אזי נאמר (בראשית מ"ה,כ"ז) ותחי רוח יעקב אביהם, היינו שעד עתה היה כישן ולא היה לו הבנה בזה ועתה נתעורר.
(בית יעקב בראשית וישב ל"ז)
(בית יעקב בראשית וישב ל"ז)