Musar על בראשית 47:30

וְגַם יֵשׁ לִלְמֹד מֵהַזֹּהַר הַנִּזְכָּר לְעֵיל, כִּי גָּדוֹל הוּא מִצְוַת הִתְחַבְּרוּת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, לְהִתְלַוּוֹת עִמָּהֶם בַּדֶּרֶךְ וְלִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה מִפִּיהֶם, כִּי שְׁכִינָה שׁוֹרָה בֵּין אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בְּחַיֵּיהֶן וּלְאַחַר מִיתָתָן. וּכְבָר מָצִינוּ בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, אֲשֶׁר הָיוּ מַקְפִּידִים בִּקְבוּרָתָם, אֵיזֶה מָקוֹם יִהְיֶה מְקוֹם מְנוּחָתָם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (בְּרֵאשִׁית מז, ל): "וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתַי וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבוּרָתָם". וְהָעִנְיָן כִּי הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם מְעוֹפְפִים עַל הַקֶּבֶר, וּבְכָל לַיְלָה מוֹדִיעִין רָזִין דְּאוֹרַיְתָא לְהַנְּפָשׁוֹת מִלְּמַעְלָה, מִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה. וְאִיתָא בְּ"סֵפֶר חֲסִידִים" (סִימָן תשה), בְּצַדִּיק אֶחָד שֶׁהָיָה קָבוּר בֵּין אֲנָשִׁים רְשָׁעִים, וְהָיָה בָּא בְּכָל לַיְלָה בַּחֲלוֹם לְאוֹהֲבָיו וּקְרוֹבָיו, וְצָעַק לָהֶם בְּקוֹל בֶּכִי שֶׁיּוֹצִיאוּהוּ מִשָּׁם. וְאָמַר אוֹתוֹ הַצַּדִּיק טַעַם לָזֶה, כִּי בַּעֲבוּר אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיו הֵן רְשָׁעִים, מוֹנְעִים מִלְּהוֹדִיעַ לוֹ סוֹדֵי הַתּוֹרָה, וְנַפְשׁוֹ יְבֵשָׁה בִּלְתִּי לַחְלוּחִית. וְלֹא הָיָה לִקְרוֹבָיו מְנוּחָה מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁהֻכְרְחוּ לְהוֹצִיא אוֹתוֹ מִן אוֹתוֹ הַקֶּבֶר וְלִקְבֹּר אוֹתוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר.

ומזה יתבאר מה שהשיב יוסף (בראשית מז, ל) אנכי אעשה כדברך, דלכאורה תיבת אנכי מיותרת דהוה ליה למימר אעשה כדברך. אלא הענין היה רמז שהוא בעצמו יעשה כדברי יעקב, דהיינו כמו שהשביע יעקב שיהיה נקבר בארץ ישראל, כן ישביע גם כן הוא. זה הוא שאמר אנכי בעצמי אעשה כדברך. ובזה מדוקדק הלשון (שם לא) השבעה לי, כלומר אתה שאתה רוצה לעשות כן לעצמך השבע לי לעשות כן:

וכל הענין סובב על מעלות ארץ ישראל. וענין היכל ה' ג' פעמים, על כן כאשר קרבו ימי ישראל למות שלח אחר יוסף ובקש להתעסק עמו בקבורת ארץ ישראל. והנה אמר (בראשית מז, ל) ושכבתי עם אבותי, יעקב אבינו רצה לתרץ קושיא אחת שהיה לכאורה קשה עליו בבקשה זו להיותו נקבר בארץ ישראל, והיא זאת שאמרו רז"ל בסוף מסכת כתובות (קיא, א), אינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו לאחר מיתה. דאיתא שם, עולא דהוה רגיל דהוא סליק לארץ ישראל, נח נפשיה בחוץ לארץ. אתו אמרו ליה לרבי אליעזר. אמר, אנת עולא על אדמה טמאה תמות. אמרו ליה, ארונו בא. אמר להו, אינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו לאחר מותו, עד כאן. אם כן יעקב אבינו שמת בחוץ לארץ מאי אהני לי' שנקבר בארץ ישראל: