Musar על משלי 3:4

והייתם נקיים מה' ומישראל (במדבר לב, כה), רז"ל למדו מכאן שצריך אדם להרחיק את עצמו מהחשד, כדתנן במסכת שקלים (ג, ב) אין התורם נכנס לא בפרגוד חפות, ולא במנעל ולא בסנדל, שמא יעני ויאמרו מעון הלשכה העני. ושמא יעשיר ויאמרו מתרומת הלשכה העשיר. שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום, מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים. מן התורה, שנאמר והייתם נקיים מה' ומישראל. ומן הנביאים, שנאמר (יהושע כב, כב) אל אלהים ה' הוא יודע וישראל הוא ידע. מן הכתובים, שנאמר (משלי ג, ד) ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. וכיוצא בזה מה שאמרו רז"ל (חולין מד, ב), הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו:

הכלל העולה צריך לראות תמיד להיות אהוב למטה ונחמד למעלה, וכמו שכתוב (ש"א ב, כו) טוב אלהים ועם אנשים, ונאמר (משלי ג, ד) ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. ותנן (אבות ג, י) כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו. ותמיד יראה להוסיף אהבה כדאיתא בפרק קמא דשבת (י, ב) אמר רבא בר מחסיא א"ר חמא בר גוריא אמר רב הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו^הגה"הזה לשון תוס', הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו, ודוקא במתנה שנותן לו ע"י אהבה שאין המקבל מתבייש, אבל הנותן צדקה שחבירו מתבייש, מתן בסתר יכפה אף (משלי כא, יד), עד כאן:, שנאמר (שמות לא, יד) לדעת כי אני ה' מקדשכם. תניא נמי הכא כו', עד מכאן אמר רשב"ג הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו. מאי עביד ליה. אמר אביי שאיף ליה משחא, ומליא ליה כוחלא. והאידנא דחיישינן לכשפים מאי. אמר רב פפא שייף ליה מאותו המין, עד כאן:

העת הראשונה - כשיקנה האדם שכל, כמו (משלי ג) ״ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם״. כי בטרם שיקנה האדם שכל לא יכיר את בוראו, ועל כן לא יימצא לו.