Musar על משלי 7:3

ומי שהוא בר לבב בזאת יבא אל הקודש פנימה, בהיות לו לב טהור תמיד. וכתב בספר ארחות צדיקים, הכסילים יציירו בלבם ציורי הבל ושקר, ויכתבו עליו חקקי הבל ואון, וימלאו לבם מחשבות הבל וריק. והמשכילים יכתבו על לבם מכתב אלהים שהוא יסוד התורה והמצות וחכמות המדות, עד אשר יזהירו נפשותם כזוהר הרקיע. ולזה אמר שלמה המלך ע"ה (משלי ז, ג) כתבם על לוח לבך, עד כאן לשונו:

האדם בשעה שנולד הוא בגופו ובחכמתו חלש משאר כל הבריות. כי כל הבריות ביום הוולדם הם הולכים ואוכלים ומסייעים לעצמם, אבל האדם צריך טורח גדול בגופו, וגם כן צריך יותר תיקון לנשמתו לתקן החכמה ולהבין דרכים טובים. כי האדם בתחילתו בלא מלמד נוהג כבהמה, אך לבו דומה ללוח שהוא מוכן לכתוב עליו. אם הלוח הזה ביד טיפש – ישרטט עליו שרטוטי הבלים, עד שיתקלקל ולא יהיה בו תועלת עוד. אבל החכם יכתוב עליו סדר עניניו וצרכיו וחובותיו, ומתוך הלוח יכלכל ויפרנס בניו, ויגיע לתועלת גדולה. כך לב האדם: הכסילים יציירו בו ציורי הבל ושקר, ויכתבו עליו חקוקי הבל ואוון, וימלאו לבם מחשבות הבל וריק. והמשכילים יכתבו על לבם מכתב אלהים, שהוא יסוד התורה והמצוות וחכמת המידות, עד אשר יזהירו נפשותם כזוהר הרקיע. ולזה הייתה כוונת שלמה באומרו (משלי ז ג): "קשרם על אצבעתיך, כתבם על לוח לבך".

וּכְתִיב: כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ — צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה מֻשְׁלָם בְּלִמּוּדוֹ — בְּלִמּוּד פְּשָׁט, רֶמֶז, דְּרוּשׁ, סוֹד. וְרָאשֵׁי תֵּבוֹת: פַּרְדֵּס; שֶׁאִם לֹא כֵן צָרִיךְ לְהִתְגַּלְגֵּל אֲפִלּוּ עַל אֶחָד מֵהֶן.