Musar על קהלת 7:23

כל הענייני פרה קשים ומה לנו להאריך בקושיות. אמנם הרשיון ניתן להתבונן בכל האפשר. ר' משה דרשן שהביא רש"י דבריו יוכיח. שלמה המלך ע"ה אמר אחכמה והיא רחוקה (קהלת ז, כג), לא אמר ולא חכמתי. והענין מחכים תמיד באיזה רמזים אבל והיא תוכיות עצמיות שלה רחוקה. וכן משמע במדרש (ב"ר יט, ג) ר' יצחק פתח, כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה וגו', אמר שלמה על כל התורה כולה עמדתי ועל פרשה זו של פרה כיון שהייתי מגיע בה הייתי דורש בה וחוקר בה ושואל בה, אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, עד כאן^הגה"המי שהיה דורש וחוקר ומבין בעומק הענין, ובא לידי הבנה שלא יוכל לירד לעומקן, אזי חכם יחשב. וכענין שאמרו חכמי המחקר על הבורא יתברך, תכלית מה שנדע הוא שלא נדעוך. כלומר שירדנו כל כך בעומק ההשגה, שהשגנו שלא נוכל להשיגך. וזהו שרמז (שה"ש א, ח) אם לא תדעי לך היפה בנשים, כי אתה כנסת ישראל שהיא היפה בנשים, כי כולה כנסת ישראל בת זוגו להשם יתברך, יפיפות שבה היא לא תדעי, שהם משיגים שאינם יכולים לידע:
ועל זה רמז הפסוק (תהלים עג, כב) ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך, וקשה למה אמר בהמות בלשון רבים, בהמה היה לו לומר. אלא דוד המלך ע"ה דיבר דרך ענוה, אמר בהמות, כי אני שני פעמים בהמה, האחד שלא אוכל לירד לעומק הענין, ולא זו אלא אף זו, שאני בהמה ולא באתי אפילו להשגה להשיג שאי אפשר לי להשיג. כי זוהו חכמה מי שמשיג מה טעם שלא אוכל להשיג, וזהו אמרתי אחכמה והיא רחוקה, כלומר כשאני משיג שהיא רחוקה ולא אוכל להשיג, אזי אני חכם שאני משיג שלא אוכל להשיג:
ובזה יובן מדרש רבה פרשת ויקהל (מח, ג) בפסוק (שמות לו, א) וכל איש חכם לב אשר נתן ה' חכמה ותבונה בהמה, בהמה כתיב, שניתן חכמה לאדם ובהמה. הענין אלו החכמים לא היו דומים לבצלאל, מכל מקום לא היו רק בהמה פעם אחת, כי ידעו שאינם יודעים עומק המדות כולם דמשכן, ובצלאל בצל אל היה:. הרי שהיה דורש וחוקר כו' אלא שלא עמד על בורי', משא"כ כל התורה שעמד על בוריה על כן כפל בכל התורה כולה וק"ל. אף אני אעשה זאת לבאר כפי מיעוט שכלי: