Musar על שמות 16:22

בענין לחם משנה, כתוב בתולעת יעקב וזה לשונו, גרסינן בברכות בפרק כיצד מברכין (לט, ב), ובשבת פרק כל כתבי (קיז, ב), אמר רבי אבא, חייב אדם לבצוע על שתי ככרות בשבת, שנאמר (שמות טז, כב) לקטו לחם משנה. אמר רב אשי, חזינא ליה לרב כהנא דנקיט תרתי, ובצע חדא, לחם משנה כנגד זכור ושמור. וקבלתי, דהא דקאמר ובצע חדא שרצה לומר התחתונה, ופירש רבי טורדוס הלוי ז"ל בענין שנאמר (שמות לג, כ) לא תוכל לראות [את] פני כי לא יראני האדם וחי, עד כאן לשונו:

לא תקים מצבה, עמוד האמת. הנני מקדים דברי רש"י שכתב (שמות טז, כב ד"ה אשר שנא), אע"פ שהיתה אהובה כו'. ועוד אקדים בפרק חלק (סנהדרין צב, א), אמר רבי אליעזר, כל המחליף בדיבור כאלו עובד עבודה זרה. כבר כתבתי לעיל דברי הפייטן אמת חותמו להודיע שהוא אחד, ועל כן המשנה בדיבורו כאלו כפר באחדות. והנה מותר לשנות מפני השלום (יבמות סה, ב), וכן מצינו בהאבות. אברהם שינה ואמר על שרה אחותי היא (בראשית יב, יג). וכן יצחק על רבקה (שם כו, ז), וכן יעקב בענין הברכה (שם כז, יט). בענין זה השקר הוא טוב כמו האמת. וזהו המצבה שהיתה אהובה בימי האבות, כי אמת נקרא מצבה שיש לו מצב, כי שפת אמת תכון לעד (משלי יב, יט), ועל דרך אמת יש לו רגלים (מדרש א"ב דרבי עקיבא). אבל עתה השקר הוא לתכלית השקר, ובכל שקר יש בו קצת אמת, וזו המצבה הוא יתברך שנא עתה כי הוא חק לעבודה זרה, וכדאמר רבי אליעזר שכל המשנה כעובד עבודה זרה: