Musar על שמות 3:12

עוד בה חקירה שלישית, העבדות נתונה לשניהן, מעשה הקרבנות נקראים עבודה יותר מכל מעשי המצות שהם ג"כ בפעולה, ולא נקראים בשם עבודה כי אם הקרבנות. וכן ענין מצרים, (שמות ג, יב) תעבדון את האלהים על ההר הזה, ולאחר החירות מחוייבים אנו להתחיל בגנות עבדים היינו. עשרת הדברות התחיל (שם כ, ב) אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים, ולא אמר אשר בראתי את עולם. התחיל (שם כא, א) ואלה המשפטים במצות עבד עברי, להיות רושם העבדות קיים כי עבדי הם שטרי קודם (וכאלה הרבה):

והנה זיככם וטהרם הש"י בג' אלה בגאולת מצרים, חירות גופם ורוממות נפשם, כדכתיב (שמות ג, יב) בהוציאך את העם הזה תעבדון את האלהים וגו'. והעשירם, (שם יב, לו) וינצלו את מצרים. ועל עבדות זה אמר (שם ד, כג) שלח את בני ויעבדוני, ואז הוא לא זו אף זו:

כי הנה בארתי ד' מיני הילול ושבח וברכה המוזכרים פה הללו עבדי ה', כדלעיל. אמנם תיבת הללויה מיותרת. הנה התורה נקראת עבודה כמו שכתוב (שמות ג, יב) בהוציאך את העם וגו' תעבדון את האלהים על ההר הזה, והיא קבלת התורה. וכשם שענין עבד דביקות ביו"ד, כן מצד התורה כמו שכתוב (תהלים יט, ח) תורת יהו"ה תמימה משיבת נפש, כי התורה נארגת על הכינויים, והכינויים על השמות, והשמות על יהו"ה, וכמו שכתוב בשערי אורה, וזהו תורת י"י תמימה: