Quotation_auto על שמות 3:12

אחכ"א ויאמר אנכי אלהי אביך. להעלותו ממדרגה למדרגה. ואח"כ אלהי אברהם. ובעבור מעלת משה זכה עמרם אביו להסב בראש. והוא בעונתנותו הסתיר פניו. כי ירא מהביט אפילו אל האלהים. ולכן ויאמר ה' ראה ראיתי. נראה לו במדרגה עליונה. ואמר שהשגיח עליהם בהשגחה נפלאה. ולזה הזכיר ראיה שמיעה ידיעה. כי הדברים משיג האדם מצד ראיה או מצד שמיעה או מצד ידיעה. או מצד שלשתם יחד. ולזה אמר ראה ראיתי את עני עמי כנגד הראייה. ואת צעקתם שמעתי מצד השמיעה. כי ידעתי את מכאוביו. בענין שיתענגו בארץ טובה להסיר מכאוביהם. ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי בזה העת. וגם ראיתי את הלחץ וזדון המצריים. ועתה בזה העת לכה ואשלחך אל פרעה לשבר זדונו. והוצא את עמי בני ישראל להצילם מידם. ואז השיב מי אנכי איש שפל וכבד פה לילך אל פרעה מלך גדול. וכי אוציא את בני ישראל עם רב ועצום. ויש בהם אנשים ראויים ממני לזה השליחות. ואז השיבו השם ויאמר כי אהיה עמך. ולא תאמר מי אנכי. כי אנכי העוזר. וזה לך האות כי אנכי שלחתיך. כלומר אינך צריך אות אחר אלא כי אנכי שלחתיך. ואחר שאני המשלח לא תאמר מי אנכי. וכנגד וכי אוציא את בני ישראל. אמר בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה. כאן בישרו שעתידים ישראל לקבל התורה על ידו. ושהוא יהיה נביאם ורבם ואין בכל ישראל כמוהו. באופן שבזה הודיעו שאין בישראל שלמות. עד אותו עת שיעבדון את האלהים בקבלת התורה. ואם פירוש וכי אוציא את בני ישראל שאינן ראויין כדעת רז"ל. השיבו השם כי הם מוכנים לקיבול התורה. באופן שיש להם ידיעה והכנה מה. ולכן חזר משה ואמר הנה אנכי בא אל בני ישראל. אחר שיש להם ידיעה מה. ישאלו ויאמרו מה שמו מה אומר אליהם. ועוד רמז בזה לפי הדרך הראשון. כי אחר שהשם אמר לו שתהיה השגחתו עמו. רצה לדעת שמו המורה על מהותו המיוחד לו. לפי שעד כאן לא אמר לו אלא אבותיכם אלהי אברהם והוא דיבור סתמי. ולכן רצה להכנס אל עומק האלהות ולשאול מה שמו. ולכן חזר הדבר כנגד ישראל ואמר ואמרו לי מה שמו. אם לא אבאר להם יותר. אם ירצו לדעת מי הוא זה ואיזהו ואמרו לי מה שמו. כי מן הראוי הוא שהשליח ידע מי שולחו. מה אומר אליהם להביאם אל האמונה האמיתית. ואז השיבו השם אהיה אשר אהיה. לפי שהוא יתברך השיבו על מה שאמר מי אנכי כי אהיה עמך. וזאת התשובה היא ג"כ מספקת על זאת השאלה. וזהו אהיה אשר אהיה. כלומר אהיה עמך בזה הספק כאשר אהיה בראשונה. ואם ישאלוך בני ישראל אמור להם אהיה שלחני אליכם. ואם יאמרו מי הוא זה ואמרת אליהם ה' אלהי אבותיכם אלהי אברהם אלהי יצחק. ולכן הזכיר בכאן כה תאמר אל בני ישראל ואמרת אליהם ג' פעמים זו אחר זו. ומן היותר נעלם ירד אל היותר מפורסם. וזה אהיה שלחני אליכם השם הנעלם. ומי הוא זה שם הנעלם כה תאמר ה' שזהו השם הנורא שכבר שמעו אותו ומי הוא זה שם (הנעלם) [המפורסם] כה תאמר ה' אלהי אבותיכם. שזה יותר מפורסם להם. שהוא רועה ומנהיג אותם בצרתם. זה שמי המפורסם. ונזכר להם. ובזה השם המפורסם מיד ושמעו לקולך. ומפני שנראה שמשה לא שאל אלא דבר אחד. והוא ואמרו לי מה שמו. והשם השיבו שלשה דברים והם אהיה אשר אהיה. והשנית ויאמר עוד אלהים אל משה. והשלישי לך ואספת ג"כ. שנוכל לומר שמשה כשאמר ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם. רצה לשאול שלשה דברים שצריכין למי שרוצה לעשות דבר. והם יכולת וידיעה ורצון. כי אם לא יהיה לו יכולת אע"פ שתהי' לו ידיעה ורצון לא יספיק. וכן אע"פ שיהיה לו יכולת אם לא יהיה לו רצון לעשות הדבר ההוא וכן ידיעה לא יספיק. ומשה לא אמר אלא האחת העיקרית. והוא ואמרו לי מה שמו והוא היכולת. וזהו מה שמו המורה על יכלתו. בענין שמזה נדע שיש לו ידיעה ורצון. ולזה לא אמר אלא זו שהיא עיקרית ובה יוכר לו האחדות. ואולי משה היה רוצה לאמרם כולם. והקב"ה הבין דעתו וכוונתו ולא הניחו לגמור דבריו וקפץ ואמר אינך צריך להאריך יותר ואני אשבע רעבונך. והשיבו לכל הג' כנגד היכולת אמר ליה אהיה אשר אהיה שזהו השם הגדול שלו המורה על יכלתו ועל קדושתו ופרישותו על כל הדברים. כי כל שאר הנמצאים יש להם סבה אחרת למציאותם וכולם תלויים בו יתברך. והוא אין לו סבת תלייה בשום דבר. אלא נמצא מצד עצמו בכל זמן ובכל מקום בלי שינוי. וזהו אהיה אשר אהיה שהוא כמו ראש אהיה. וכנגד השנית שהיא הרצון. אמר ויאמר עוד אלהים. סבה שנית תאמר להם שיש לי חפץ ורצון לגואלם. אעפ"י שלא יהיו ראויים. מצד אהבת האבות. וזהו ה' אלהי אבותיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב. ואמר זה שמי לעולם הבטחה גדולה לישראל. כי לעולם יהיה השם נקרא עליהם. בענין שכל העולם יאבדו והמה יעמודו. אע"פ שלא יהיו ראויים. זכות אבותם מסייעתם להיות נקרא על שמם אלהי אברהם אלהי יצחק ויעקב. ולכן הקים אליהו י"ב אבנים למספר שבטי ישראל אשר אמר ה' אליו ישראל יהיה שמך לעולם על כרחם של האומות. וזהו זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור. וכנגד השלישית שהיא הידיעה. אמר לך ואספת את זקני ישראל וגומר. פקוד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים. באופן שיש לי ידיעה ורצון ויכולת. ובזה ושמעו לקולך:

דבר אחר לעבדה ולשמרה אלו הקרבנות שנאמר תעבדון את האלקים על ההר הזה תשמרו להקריב לי במועדו. ויניחהו בגן עדן לעבדה שמא תאמר יש מלאכה בגן עדן לפתח ולשדד את האדמה והלא כל האילנות נצמחים מאליהן או שמא תאמר יש בו מלאכה בגן עדן להשקות את הגן והלא נהר יוצא מעדן להשקות את הגן אלא לעבדה ולשמרה לעסוק בדברי תורה ולשמור מצותיה שנאמר לשמור את דרך עץ החיים כמה דאת אמרת עץ חיים היא למחזיקים בה:

דבר אחר בחדש בא חדש. אמר ר' אבין כשנגלה הקב"ה על משה בסנה אמר לו הקב"ה בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה והיה משה מצפה ואומר אימתי הוא בא אותו הקץ אלא כיון שהגיע אמר הקב"ה בא חדש שהיית מצפה לו. אינו אומר בירח השלישי כמו שאמר בירח זיו בירח בול בירח האיתנים אלא בחדש. אמר להם הקב"ה חדוש דברים אני עושה ומחדש אתכם. משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן ועמד על פרקו בקש אביו להשיאו [והיה לו ארגנטין ישנה] אמר המלך אין כבודו של בני להשיאו (בחצר) [בארגנטין] ישנה אלא אם אמתין עד שאעשה חדשה אני מאחר שמחתו של בני. מה עשה המלך הביא נפחים ואומנין והיו מצחצחין בכלי נחשת. הביא חרשים והיו מסרגין בכלי עץ. כך כשיצאו ישראל ממצרים היו בהן סומין חרשין וחגרין אמר הקב"ה תורה כלה תמימה שלמה היא שנאמר תורת ה' תמימה. אמר הקב"ה אתן אותה לדור זה יש בהן בעלי מומין, אמתין עד שיעמדו בניהן אני מאחר בשמחה של תורה. מה עשה הקב"ה רפא אותם ונתן להם את התורה. ומנין מי שהיה סומא היה רואה שנאמר וכל העם רואים ומי שהיה חרש נעשה שומע שנאמר נעשה ונשמע. ומי שהיה חגר נעשה שלם שנאמר ויתיצבו. בחדש השלישי למה בחדש תאומים שלא יהא פתחון פה לאומות העולם אילו נתן לנו את התורה היינו מקיימין אותה אמר להם הקב"ה ראו באיזה חדש נתתי את התורה במזל תאומים שאם יבוא עשו הרשע להתגייר ולעשות תשובה יבוא ללמוד תורה. ר' יודן ברבי סימון פתח רבות בנות עשו חיל, אדם הראשון נצטוה על שש מצות. נח נצטוה על אבר מן החי. אברהם על המילה. יצחק נתחנך לשמונה. יעקב על גיד הנשה. יהודה על היבמה. ואת עלית על כלנה אבל את בסיני תרי"ג מצות רמ"ח מצות עשה כנגד אברים שבאדם כל אבר ואבר אומר לאדם עשה בי את המצוה הזאת. ושס"ה מצות לא תעשה כנגד ימות החמה. כל יום ויום אומר לאדם בבקשה ממך אל תעשה בי את העבירה הזאת. שקר החן והבל היופי שקר היה החן של נח ונח מצא חן וגו'. והבל היופי הבל היה יפיו של אדם הראשון תפוח עקבו של אדם הראשון היה מכהה גלגל חמה קלסתר פניו על אחת כמה וכמה ומכולם אשה יראת ה' היא תתהלל זה משה. תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה אמר ר' יוסי בן זימרא מפני מה הוא מושל את הנביאים בנשים. אלא מה האשה הזאת אינה מתביישת לתבוע צרכי ביתה מבעלה כך הנביאים אינן מתביישין לתבוע צרכיהן של ישראל מלפני הקב"ה. אמר הקב"ה לישראל בני היו קורין את הפרשה הזו בכל שנה ואני מעלה עליכם כאילו אתם עומדים לפני הר סיני ומקבלין את התורה שנאמר ביום הזה באו מדבר סיני אימתי בחדש השלישי. ר' יודן פתח יצילני מאויבי עז זה פרעה שנאמר אמר אויב. ומשנאי כי אמצו אלו המצריים יקדמוני ביום אידי מאן דאמר פרעה מאן דאמר עמלק ומכולן ויהי ה' למשען לי. ויוציאני למרחב שנתן לי את התורה רחבה מני ים. יחלצני כי חפץ בי אמר רבי יוחנן פזמא דידיה סלקת למיתן לי אורייתא אימתי בחדש השלישי. ר' יצחק פתח סמכוני באשישות בשתי אשות אשו של מוריה ואשה של סנה.