משך חכמה
ויביאה יצחק האהלה כו'. ויקח את רבקה ותהי לו כו' יתכן כי היה חושש כיון שראתה אותו חמדה אותו ושמא ראתה מחמת חימוד ולכך המתין עד שתטהר ואחר זה לקחה אמנם זה חומרא לחוש מן הראיה לחוד ועיין חת"ס סימן קפ"ד שהאריך בזה היטב.
משך חכמה
ותהי לו לאשה ויאהבה. לפי מה שמבואר בילקוט ובכל בו הלכות כסוי הדם שכשנפלה נשרו בתוליה ור"ח בתוספות כתובות פ"ק פי' דמוכת עץ פתחה נעול אם כן כשבא עליה מצאה פתחה נעול לכן ויאהבה וכפי הנראה יצחק היה ככהן גדול שהיה בגדר קדש הקדשים. לכן אמרו במד"ר שמפני זה לא היה רשאי לצאת מארץ ישראל. לכן נראה מהג' יבמות דף ס"א דרבקה נערה הואי ואם המתינו עשור כו' הלא אין בין נערות לבגרות רק ששה חדשים לבד ואם הואי בעת נשואין בוגרת היה אסור בה. לכן אמר אל תאחרו אותי כו' אבל מוכת עץ בעת נשואין מותר דלא אשתני גופה והוי כאירס האלמנה ונעשה כ"ג כמו"ש בתוס' לכן היו עופות שומרים הדם שמוכת עץ מעיקרא לא ישא ודו"ק.