Parshanut על ויקרא 18:19

ואל אשה בנדת טומאתה ל"ת. בשבת פ"ק. שהרי לא נשא פנים לתורה שנאמר ואל אשה בנדת טומאתה כו' חדא מטה הואי סינר מפסיק כו'. יתכן דדריש כמו דדרשו על קרא דוכל שאור כו' ואל המזבח לא יעלו לרבות הכבש ת"ל ואל, פירוש, הדבר הסמוך למזבח, כן הכא דריש ואל אשה על המטה, שהאשה שוכבת בה.

ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב. לפי מה שפירשו בתו"כ, דהקרא דאיש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה הוא כולל כל העריות למשכב ובתר כן הוא פורט כל אחת, ויעוין רמב"ן בזה, נאות הא דגבי נדה כתב בלשון הזה הכתוב בכלל לא תקרב לגלות ערוה, משום דבכל עריות מצי להיות, דלא חל רק איסור הקדום ואין איסור חל על איסור לבד איסור נדה חל תמיד, דהוי מוסיף על כל העריות, שהכל אסורים בה ואף בעלה ג"כ מתסר בה, לכן הוי תמיד איסור מוסיף וחייל אף לר' שמעון דלא מחייב בכולל גם בבת אחת, רק במוסיף מודה והוי חיובו בכל העריות. ודו"ק.