Parshanut על שמות 12:46

לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה. אם נאמר דאימורים אקטרינהו במצרים וכמו דבעי בגמרא פסחים צ"ה, ופסח נאכל בשתי חבורות, א"כ היה אסור להוציא הבשר חוץ לחבורה והאימורים היו מוציאים מחבורה לחבורה רק מן הבית לא היו מוציאין משום אל יצא איש, א"כ הבשר נפסל טפי במחיצה יותר מן האימורים וזה שדייק מן הבשר חוצה, דהאימורים שייכי לפסח בכללו להקטירם ולגבי האימורים שתי החבורות כחדא נינהו, ולכן מותר להוציאם מחבורה לחבורה, ובגמרא דריש חוצה על חוץ לחבורה והאימורים אינם נאסרים אך להוציא מן הבית ולא מחוצה ודו"ק.

ועצם לא תשברו בו. כל עדת בנ"י יעשו אותו. פירוש, דהו"א דאם אכל כזית פסח ושוב ליכא רק עשה דאכילת קדשים ולא דחי, אבל עשה דפסח שאין לו כזית הוא דאתי עשה דאכילת פסח ודחי ל"ת קמ"ל דלא, וזה דקאמר ועצם לא תשברו בו פירוש לאכול המוח אף אם כל עדת בנ"י יעשו אותו (עיין פסחים ע"ז מימרא דר' נתן) היינו אפילו אם נימנין כולן על פסח אחד וצריך לשבור העצם כדי להשלים כזית ג"כ לא תשברו.