תלמוד על שמות 12:46

שָׁבַר בּוֹ עֶצֶם מִבְּעוֹד יוֹם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חַייָב. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. פָּטוּר. מָאן דְּאָמַר. חַייָב. וְעֶ֖צֶם לֹ֥א תִשְׁבְּרוּ־בֽוֹ כו׳ מִכָּל־מָקוֹם. וּמָאן דְּאָמַר. פָּטוּר. בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ בְקוּם אֲכוֹל צְלִי אֵינוֹ מִשּׁוּם וְעֶ֖צֶם לֹ֥א תִשְׁבְּרוּ־בֽוֹ׃ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בְקוּם אֲכוֹל צְלִי הוּא מִשּׁוּם וְעֶ֖צֶם לֹ֥א תִשְׁבְּרוּ־בֽוֹ׃.

משנה: הָאוֹכֵל בִּיכּוּרִים עַד שֶׁלֹּא קָרָא עֲלֵיהֶן. קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים חוּץ לַקְּלָעִים. קֳדָשִׁים קַלִּין וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי חוּץ לַחוֹמָה. הַשּׁוֹבֵר אֶת הָעֶצֶם בַּפֶּסַח טָהוֹר הֲרֵי זֶה לוֹקֶה אַרְבָּעִים. אֲבָל הַמּוֹתִיר בַּטָּהוֹר וְהַשּׁוֹבֵר בַּטָּמֵא אֵינוֹ לוֹקֶה אַרְבָּעִים׃

בשלמא שובר בטמא דכתיב (שמות יב, מו) ועצם לא תשברו בו בכשר ולא בפסול אבל המותיר בטהור מאי טעמא לאו משום דהוי לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו