תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Parshanut על שמות 20:2

משך חכמה

אנכי ורבנן אמרי אמירה נעימה כתיבה יהיבה, א"ד למפרע יהיבה כתיבה נאמנין אמריה (שבת ק"ה). ונראה דפליגי בהא דפליגי אמוראי בגיטין דף סמך, אם תורה מגילה מגילה נתנה, או תורה חתומה נתנה, ולמאן דאמר מגילה מגילה נתנה, זה אמירה נעימה שכל אמירה בפרט כתיבה, ומשה כתבה על הספר בדיו ויהיבה לבנ"י ולמד אותם את התורה, אבל מ"ד תורה חתומה נתנה, זה יהיבה שנתנה לבני ישראל, שתיכף שנאמרה למשה מפי הגבורה נאמרה לבנ"י כמו פרשת נחלות לבנות צלפחד ופ' ציצית וכיו"ב, ואחרי ארבעים שנה כתיבה, ואעפ"י שנכתבו אחרי זמן רב מיום שנאמרו מפי הגבורה, נאמנין אמריה שלא היה בהם שום שינוי וגירעון או יתור מדעתו ודו"ק.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא