תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Parshanut על שמות 20:21

משך חכמה

וזבחת עליו את עולתיך כו' את צאנך ואת בקריך. היה לכתוב מצאנך ומבקרך, רק הכוונה לרמז שבמדבר יאסר להן בשר תאוה וכן הצאן והבקר יזבחו על המזבח לשם, לעולה ולשלמים, ולכן כתוב את צאנך וכו' ודו"ק. לא תבנה אתהן גזית. מכילתא, ר' נתן אומר הרי שבנה שתי אבנים גזוזות שהניף עליהן ברזל שומע אני יהא המזבח כולו פסול, ת"ל אתהן, הן פסולות ולא המזבח כולו פסול ולכן כתוב כי חרבך כו' עליה ותחללה בל' נקבה על האבן ולא עליו ותחללנו על המזבח שהמזבח כשר. ודייק מדאמר אתהן שמורה על כל אבן ביחוד, ועל דרך גז"ש יתכן דדייק מאתהן אתהן האמור בנגעי בתים דכתיב וחלצו את האבנים והשליכו אתהן, שכל הבית קיים, רק בפשיון שני בעי נתיצה כל הבית. ולפי זה יתכן דמה דכתיב בפרשת קדושים באש ישרפו אותו ואתהן מורה, שאם נתערבו הנשרפין בנסקלין לר"ש דשריפה חמורה, ולרבנן בנהרגין או בנחנקין אין שורפין את כולם וידונו כולם בקלה, שרק אתהן בשריפה לא אחרים, ולא אזלינן בתר רובא כדהקשה רי"צ לרבינו תם ודו"ק. לפי י"מ דמשה בנה מזבח אחר מתן תורה למחרתו יעוי' רמב"ן על זה המזבח גם צווהו שלא יבנה גזית והוי רשות וזה ואם יהיה במה וג"כ נצטווה ע"ז. ולכן אסור להביא סכין ע"ש דמכפר כמזבח של במה דבנין במה כשר בלילה וגם בלילה מכסין אותו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא