אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃
נועם אלימלך
אלה פקודי המשכן כו׳. הנה התורה [י"ל] לכמה פנים, ונראה לפרש דהנה גדולה מעשה הצדקה, הנותן צדקה לצדיק השלם שעושה יחוד במדות העליונות, כידוע שיש שני מדות צדיק וצדק, וע"י הצדיק המקבל את הצדקה הוא מעלה את הה׳ אחרונה שהיא איתנו בגלותינו למדת צדק ונעשה צדקה, ואז העולם מלא ושבע כל טוב שפע וברכה ורחמים וחיים ובני ומזוני ושלום עד אין קץ ותכלית הנשפע ע"י הצדיק המקבל את הצדקה, וע"י הולכת ההשפעה לכל העולם לכל אחד ואחד די מחסורו והצטרכותו. וזה מרומז בפסוק "ונתנו איש כופר כו׳", מלת ונתנו האותיות למפרע הוא ג"כ ונתנו כנ"ל, שע"י הצדקה בא צדקה לעולם:
בית אהרן
אלה פקודי המשכן וגו'. הנה זה ידוע כי כל דבר שבקדושה הכל סתום וגליא. התוה"ק סתום וגליא וכן כל המצות סתום היחודים שנעשים ע"י המצות. והעשיה של המצוה הוא גליא. וכן האדם בעצמו הוא סתום וגליא. החיות שלו הוא סתום בתוכו. והגוף הוא התגלות. כי באמת אורו של הקב"ה אין שום אדם יכול להשיג ונסתם מאוד. רק שצימצם שכינתו עד שיהיה באפשרי להשיג מעט וזה נקרא גליא. וכן כתיב מ"י ברא אלה. מ"י נקרא דבר הסתום ושואל אני מי הוא זה. אל"ה נקרא דבר שרואה אני בהתגלות. וזה ידוע כי התורה ניתנה ע"י משה רבינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ ג"כ. כדכתיב כתב לך זה תורה שבכתב כי עפ"י הדברים האלה זו תורה שבע"פ. וזה נקרא ג"כ סתום וגליא והכל נכלל בתורת משה רבינו ע"ה. ולכן כתיב אל"ה פקוד"י המשכן. אלה נקרא התגלות. ופקודי הוא ל' נסתר. כידוע שנסתר בתורה כל האורות עליונים. והמשכן הוא ג"כ שלימות העולם ובזה נכלל ג"כ סתום וגליא. ולזה נקרא משכן העדות אשר פוקד עפ"י משה. היינו שנסתר על ידו כל דבר וגם בא להתגלות כי עפ"י הוא ל' התגלות. וז"ש ל' פק"ד. כפי דאיתא בספרים אשר השני שמות קפ"ד וקס"א עולה מש"ה:
שפת אמת
בפסוק אלה פקודי המשכן משכן העדות כו'. דגם הלוחות נק' העדות. כי הנה כל הבריאה הי' להעיד על הבורא ית' כמ"ש כל פעל ה' למענהו ודרשו חז"ל לשון עדות כדכתיב לא תענה כו'. והנה מקודם נתן להם השי"ת תורה מן השמים והוא עדות שכשמתנהגין עפ"י דרך התורה וודאי רואין ומבינים חסדי השי"ת ומעידין עליו. וכתיב אתה הראת לדעת. דיש עדות בראיה בלי ידיעה. ובידיעה. כדכתיב בעד או ראה או ידע. וע"י התורה שבכתב שנתן לנו השי"ת שהוא בחי' אספקלריא המאירה וכמו שרואין כ' בלוחות. כמו כן באותו כח חיי עולם נטע בתוכנו שהוא בחי' תורה שבע"פ והוא דעת. שהגם שאין רואין. בכח בנ"י בנדבת לבם לכוון אל רצון אביהם שבשמים. ולכן אחר החטא שנתרחקו מבחי' הראשונה חזרו למקומם ע"י הדעת שנשאר בלבם. ולכן נק' עתה משכן העדות עדות שהשכינה שורה בישראל דייקא תוך לבם של ישראל. וזה עצמו העדות על הבורא ית' שמה שראו בסיני נחקק בלבם עד שגם בהסתר פנים נתעוררו מעצמותם. לכן עדות הוא שהוא תורת אמת ועדות זה תלוי בתיקון העשי'. לכן בכח המשכן באו לעדות זה. וכמו כן בשבת קודש שמבטלין המעשים זוכין לעדות זה דכתיב בשבת לדעת: