צרור המור על התורה
ולפי שאבימלך היה עובד עבודה זרה. ולא היה ראוי לאברהם להכנס בברית עמו. כי אולי הוא יציב לו אבן או מצבה או שום בהמה לכריתת הברית ויהיה כוונתו לעבודה זרה. לזה אמר ויצב אברהם את שבע כבשות הצאן לבדהן. להציבם הוא לשם שמים. כמו שעשה יעקב עם לבן. ויקח יעקב אבן וירימה מצבה. ולכן שאל אבימלך מה הנה שבע כבשות הצאן האלה. והשיב כי את שבע כבשות תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת. שהוא באר מים חיים. ואין לי בורות נשברים מאלהים אחרים כמוך. ולזה הצבתי אותן לבדנה. בעניין שלא יתערבו עם צאן לבן. ולפי שיש בכאן סוד גדול בזה הבאר. קרא אותו באר שבע. לפי שהוא שביעי לבארות. ותמצא שבעה בארות בפרשת וירא. והנה באר בשדה שם תמצאנו כי הוא רמז לשם ה' שנקרא באר מים חיים. ואמר כי שם נשבעו שניהם. אף ע"פ שאין השבועה מפורשת בכאן. ידוע שאברהם נשבע בשם הקדוש. ואבימלך באלהיו כמו שמוזכר בלבן אלהי אברהם ואלהי נחור. ואולי אברהם לא נשבע אלא מה שאמר אנכי אשבע. וחשב אבימלך שהוא כמו אנכי נשבע. וכל זה כדי שלא לישבע עם עובד עבודה זרה. וחזר לומר ויכרתו ברית בבאר שבע אחר שאמר ויכרתו שניהם ברית. לרמוז מה שפירשתי בו. כי אז היו מוכנים שניהם ושוים לברית ועכשיו כרתו הברית בבאר שבע. ואולי כריתת הברית היה על אשר כרתו לשנים או שזבחו זבחים ואכלו שם:
ילקוט שמעוני על התורה
דבר אחר וירא והנה באר בשדה זה ציון. והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה אלו ג' רגלים. כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים שמשם שואבים רוח הקודש. והאבן גדולה על פי הבאר. זה שמחת בית השואבה שמשם היו שואבים רוח הקודש. ונאספו שמה כל העדרים באים מלבוא חמת עד נחל מצרים. וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן שמשם היו שואבין רוח הקודש. והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה שמונח עד רגל הבא.
ילקוט שמעוני על התורה
דבר אחר וירא והנה באר בשדה זה ציון. והנה שם שלשה עדרי צאן אלו שלשה בתי דינין דתנינן שלשה בתי דינין היו שם אחד בפתח הר הבית ואחד בפתח העזרה ואחד בלשכת הגזית. כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים שמשם היו שומעין את הדין. והאבן גדולה על פי הבאר זה בית דין שבלשכת הגזית. ונאספו שמה כל העדרים. אלו בית דין שבחוצה לארץ. והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה שהיו נושאין ונותנין בדין עד שהיו מעמידין אותו על בוריו.