ילקוט שמעוני על התורה
תשמיש המטה דאיקרי ענוי מנלן דכתיב אם תענה את בנותי מתשמיש המטה ואם תקח נשים וגו' מצרות. ואימא אידי ואידי מצרות מי כתיב אם תקח ואם תקח כתיב. ואימא אידי ואידי מצרות חד צרות דידיה וחד דאתיא מעלמא מי כתיב אם תקח ואם תענה אימא תשמיש יתירה דתשמיש גופה ענוי הוא דכתיב וישכב אותה ויענה התם שענה בביאות אחרות. עד הגל הזה וגו' אשר יריתי כזה שהוא מורה את החנית. עד הגל הזה ועדה המצבה לרעה אין אתה עובר עלי אבל אתה עובר לפרקמטיא. אלקי אברהם ואלקי נחור ישפטו בינינו אלקי אברהם קודש ואלקי נחור חול ואלקי אביכם משמש קודש ומשמש חול. וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם דוויים וסגופים היו ולא היו מפרינין אלא בפה. וילך וישב לבן למקומו חזר לדוויו מלמד שנכנסו ליסטין בתוך ביתו והיו מקרקרין בו כל הלילה. ויעקב הלך לדרכו כמה מלאכים היו מלוין ליעקב ששים רבוא הדא הוא גכתיב ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלקים זה ואין שכינה שורה על פחות מששים רבוא רבנן אמרין מאה ועשרים רבוא. ויקרא שם המקום ההוא מחנים רבי איבו אמר נטל מאלו ומאלו ושלח פרוזבין לפניו הדא הוא גכתיב וישלח יעקב מלאכים לפניו:
ילקוט שמעוני על התורה
רבי פנחס בשם רבי ראובן פתח קומה ה' קדמה פניו קדמיה לרשיעא עד דלא יקדימך. הכריעהו הכריעהו לכף חובה שוברהו כמה דאת אמר המה כרעו ונפלו. פלטה נפשי מרשע חרבך מאותו רשע שבא מכוחה של אותה חרב שנאמר ועל חרבך תחיה. ד"א מאותו רשע שהוא עתיד ליפול בחרבך כמה דאת אמר כי רותה בשמים חרבי. א"ל הקב"ה לדרכו היה מהלך והיית משלח אצלו ואומר כה אמר עבדך יעקב. רבי יהודה בר סימון פתח מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני רשע כשם שאי אפשר למעין להרפס ומקור להשחת כך אי אפשר לצדיק למוט לפני רשע א"ל הקב"ה לדרכו היה מהלך וכו'. רבי הונא פתח מחזיק באזני כלב עובר מתעבר על ריב לא לו משל לארכיליסטים שהיה ישן בפרשת דרכים ועבר חד מעיר ביה א"ל קום לך דבישא שכיח הכא קם ושרי מקפח ביה א"ל ינער בישא דהוא דמיך ועוררתיה כך א"ל הקב"ה לדרכו היה מהלך וכו'. אל תתן ה' מאויי רשע רבונו של עולם אל תתן לעשו הרשע מחשבות לבו. זממו אל תפק עשה לו זמם לעשו הרשע שלא תהא לו נחת רוח שלמה. ומה זמם עשה לו הקב"ה אלו בני ברבריא ובני גרמניא שאדומיים מתיראים מהם. ד"א וישלח יעקב מלאכים מה כתיב למעלה מן הענין ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלקים זה כמה הוא מחנה אלקים שני אלפים רבוא שנאמר רכב אלקים רבותים אלפי שנאן. ויקרא שם המקום ההוא מחנים שתי מחנות למה מלמד שנתנו לו ליעקב ארבעת אלפים רבוא מלאכי השרת ונדמו כולם לחיילות של מלך מהם לבושי ברזל מהם רוכבי סוסים מהם יושבי קרנות פגע בלבושי ברזל א"ל של מי את א"ל של יעקב וכן רוכבי סוסים וכן ביושבי קרנות הדא הוא גכתיב מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי. ואף יעקב היה מזכיר לעשו הרשע שמו של הקב"ה כדי ליראו ולבהלו דכתיב כי על כן ראיתי פניך וגו'. משל דיעקב ועשו למה הדבר דומה לאחד שזימן חבירו לסעודה והכיר בו שהוא מבקש להרגו א"ל דומה תבשיל זה לאותו תבשיל שטעמתי בבית המלך אמר ידע ביה מלכא מסתפי ולא קטליה אף הכא כיון שאמר לעשו כראות פני אלקים אמר עשו הרשע הגיעו הקב"ה לכבוד הזה שוב איני יכול לו. מלאכים שלוחי בשר ודם. אמר רבי חמא בר חנינא הגר שפחת שרה היתה ונזדווגו לה חמשה מלאכים זה שהוא אהובו של בית על אחת כמה וכמה. יוסף קטנן של שבטים נזדווגו לו שלשה מלאכים וימצאהו איש וישאלהו האיש ויאמר האיש זה שהוא אביהם על אחת כמה וכמה. לפניו זה שבא עתו ליטול מלכות לפניו חלש פורפוריה וטלקיה קודמוי א"ל אין שני זרזירין ישנים על דף אחד: