Quotation_auto על קהלת 3:1

והזהיר לאהרן שלא יבא בכל עת אל הקדש. לפי שזה העת יש בה כמה עתים מהם לטובה ומהם לרעה. כאומרו כי עת רעה היא. ולפי שבני אהרן נכנסו בעת רעה מתו. ולפי שאהרן קדוש ה' ידע זה הסוד בחכמתו ובשכלו ובתבונתו. כשגלה לו משה הדבר ואמר הוא אשר דבר ה'. קבל הדבר בשמחה ושתק. וזהו וידום אהרן. ועליו נאמר לכן המשכיל בעת ההיא ידום כדכתיב וידום אהרן. מה טעם כי עת רעה היא ולא עת טובה. ולכן נאמר לו ואל יבא בכל עת אל הקדש. אבל בעת טובה יבא. ולפי שבזה העת יש עתים לטובה ועתים לרעה. עתים לשלום ועתים למלחמה. עתים לאהבה עתים לשנאה. לפי שהיא להט החרב המתהפכת. אמר שלמה בקהלת לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים. לרמוז שיש עת של חפץ. ויש עת שאינו של חפץ. ולכן התחיל עת ללדת ועת למות. לפי שהיו תחלת ההויה. וחתם עת מלחמה ועת שלום. שהיא תכלית ושלימות כל הדברים. ולפי שבאלו העתים יתראה כח ה' וידו החזקה. מהם לטובה מהם לרעה מהם למלחמה מהם לשלום. הזכיר שלמה י"ד עתים לטובה הנמשכות מימין ה'. והזכיר י"ד עתים לרעה הנמשכות משמאל היא ידו החזקה. ולפי שיש עת ויש עת. הזהיר לאהרן ואמר ואל יבא בכל עת אל הקדש. לפי שאין כל הזמנים שוים. ואין כל הימים שוים. ואין כל העתים שוים. ואין כל הרגעים שוים. הזהיר לו פן יבא בכל עת אל הקדש. אלא בזאת יבא אהרן אל הקדש. בעת טובה. בענין שיהיה כח בידו להבריח בזה היום כל מיני מדות הדין שלא יקטרגו על ישראל. ולזה צריך הכהן לחבר עצמו כמאמרם ז"ל לזכות התורה שנקראת זאת התורה. ולזכות המעשרות דכתיב בהו ובחנוני נא בזאת אם לא אפתח לכם ארובות השמים לטובה ולא לרעה. ולזכות השבטים דכתיב בהו וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם. לטובה ולא לרעה. וכן בזכות הקרבנות דכתיב זאת חנוכת המזבח לכפר על ישראל ולא להזכיר עונם. וכל זה תלוי בקישור זה העת למעלה ענן הקטרת:

דבר אחר והוא מהשנא עדניא וזמניא משל לשלטון שהיה עושה כל מה שהיה מבקש ולא היה המלך מוחה בידו, לאחר ימים שלח המלך והתיר זונין שלו והיה מהלך פיגן, אמרו לו את הוא שהיית מרעיש המדינות, אמר ליה שעין אינון בשעתן עבדית כל מה דהני לי, כך משה ויהי בישרון מלך, ונקרא מלאך שנאמר וישלח מלאך, ונקרא אלהים שנאמר ראה נתתיך אלהים, וכתיב תפלה למשה איש האלהים, והיה גוזר וכל מה שהיה מבקש עושה וכשהוא עובד מן העולם תשש כחו מעליו שנאמר הנך שוכב עם אבותיך, אמר ליה את הוא שהיית מדבר עם האלהים פה אל פה, א"ל שעין אינון לשעבר נכנס לפלטין ומשה עלה אל האלהים, הורג למי שרוצה ויך את המצרי, פנה את הצרוע אל נא רפא נא לה. זש"ה בתוכחות על עון יסרת איש זה משה והאיש משה ענו מאד שנתיסר על שהוכיח שמעו נא המורים. אם כן נעשה למשה אין כל הבריות לפניך כלום אך הבל כל אדם סלה. אמר שלמה לכל זמן ועת לכל חפץ תדע לך משה היה גוזר על האלהים בכל שעה והוא עושה שנאמר ויחל משה. לא זז משם עד שנאמר וינחם ה' על הרעה וגו'. במתאוננים ויצעק העם אל משה ותשקע האש, נכנס משה והיה דורס לתוך האש ומשקעה כציפיון של צמר וכשבאת השעה היה עומד ומתפלל ולא נתקבל, א"ל אתה יודע שגזר הקב"ה עליך לכן לא תביאו את הקהל הזה ואתה עומד ומתפלל באשר דבר מלך שלטון מי יאמר לו מה תעשה האתה מבטל גזרות של הקב"ה, אמר משה יודע אני שאמר הקב"ה אלא הראני מדת רחמים ה' ה' אל רחום, וכן הוא אומר טוב ה' לכל וגו' אמר משה הריני דוחק בתפלה שמא יעשה לי צדקה לכך נאמר ואתחנן אל ה':