Quotation_auto על שמות 12:6

ויקחו להם וכי כולן היו לוקחין אלא לעשות שלוחו של אדם כמותו, תני ושלח מלמד שהוא עושה שליח, ושלחה מלמד שהיא עושה שליח, ושלח ושלחה מלמד שהשליח עושה שליח, אשכחן בגרושין בקדושין מנלן וכי תימא דיליף מגרושין מה לגרושין שכן ישנו בעל כרחה, אמר קרא ויצאה והיתה מקיש הויה ליציאה מה יציאה משוי שליח אף הויה משוי שליח, ואלא הא דתנן האומר לשלוחו צא ותרום תורם כדעת בעל הבית מנלן, וכי תימא יליף מגרושין מה לגרושין שכן ישנו חול תאמר וכו', אמר קרא אתם גם אתם לרבות שלוחכם, וניכתוב רחמנא בתרומה וניתו הנך ונגמרו מניה, משום דאיכא למיפרך מה לתרומה שכן ישנה במחשבה, והא דתנן חבורה שאבד פסחה ואמרה לאחד צא ובקש ושחוט עלינו והלך ומצא ושחט הוא אוכל והן אוכלין עמו מנלן, וכי תימא דיליף מהנך, מה להנך שכן חול הן אצל קדשים, נפקא ליה מדר' יהושע בן קרחה דאמר מנין ששלוחו של אדם כמותו שנאמר ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל וכי כל הקהל כולן היו שוחטין והלא אינו שוחט אלא אחד אלא מכאן ששלוחו של אדם כמותו, וניתו הנך ונגמרו מניה, משום דאיכא למיפרך מה לקדשים שכן רוב מעשיהם על ידי שליח, ולא ניכתוב רחמנא בתרומה ותיתי מהנך, הכי נמי אלא אתם גם אתם למה ליה מיבעיא ליה לכדר' ינאי מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית, ואיצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל ואיתא בתרומה דנפשיה דתנן הנכרי והכותי שתרמו תרומתן תרומה אימא שליחות נמי עביד, ולרבי שמעון דפטר דתנן תרומת הנכרי מדמעת וחייבין עליה חומש ורבי שמעון פוטר אתם גם אתם למה לי איצטריך, סלקא דעתך אמינא הואיל ואמר מר אתם ולא אריסים אתם ולא שותפים אתם ולא אפוטרופסים אתם ולא התורם את שאינו שלו אימא אתם ולא שלוחכם נמי קא משמע לן, הניחא לרבי יהושע בן קרחה אלא לרבי יונתן דאמר מנין שכל ישראל יוצאין בפסח אחד שנאמר ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל שליחות מנא ליה, וכי תימא נילף מניה דילמא שאני התם דאית ליה שותפות בגויה, אלא מהכא ויקחו להם איש שה לבית אבות, התם נמי אית ליה שותפות בגויה אם כן תרי קראי למה לי אם אינו ענין להיכא דשייך תנהו ענין להיכא דלא שייך, האי מיבעיא ליה לכדרבי יצחק איש זוכה ואין קטן זוכה, ההוא מואיש לפי אכלו נפקא, ואכתי מיבעיא ליה שוחטין את הפסח על היחיד, סבר לה כמאן דאמר אין שוחטין את הפסח על היחיד:

והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר מפני מה הקדים הכתוב לקיחתו של פסח קודם לשחיטתו ארבעה ימים היה ר' מתיא בן חרש אומר הרי הוא אומר ואעבור עליך ואראך וגו' הגיע שבועה שנשבע הקב"ה לאברהם אבינו שהוא גואל את בניו ולא היו בידם מצוות שיתעסקו בהן כדי שיגאלו שנאמר שדים נכונו ושערך צמח ואת ערום ועריה, עריה מן המצוות ונתן להן הקב"ה שתי מצוות מצות פסח ומצות מילה שיתעסקו בהן כדי שיגאלו וכו' ואומר גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך לכך הקדים לקיחת הפסח קודם שחיטתו ארבעה ימים שאין נוטלין שכר אלא על המעשה, רבי אליעזר אומר ארבעה היו בידם (כתוב בפסוק ושאלה אשה משכנתה), ומפני מה הקדים לקיחתו של פסח לשחיטתו ארבעה ימים לפי שהיו ישראל שטופים בעבודה זרה במצרים, ועבודה זרה שקולה ככל מצוות שבתורה שנאמר והיה אם מעיני העדה וגו' הרי כתיב כל המצוה הזאת ואמרה ענין בפני עצמה זו עבודת אלילים, או אינו אלא אחת מכל המצוות האמורות בתורה, כשהוא אומר וכי תשגו ולא תעשו וגו' באו כל המצוות ללמדך על מצוה אחת מה העובר על כל המצוות פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים בתורה אף העובר על מצוה אחת וכו', שנאמר לעברך בברית ואין ברית אלא תורה שנאמר אלה דברי הברית, אמרו להם משכו ידיכם מעבודת אלילים והדבקו במצוות, ר' יהודה בן בתירא אומר הרי הוא אומר ולא שמעו אל משה (כתוב ברמז קעז), והיה לכם למשמרת למה נאמר לפי שהוא אומר משכו וקחו אמרו ישראל למשה רבינו הן נזבח את תועבת מצרים וגו', אמר מן הנס שהוא עושה להם במשיכתן אתם יודעין מה בשחיטתן, והיה לכם למשמרת שמרהו עד ארבעה עשר שחטהו בארבעה עשר, או אינו אלא שמרהו עד ארבעה עשר ומשכהו ושחטהו תלמוד לומר בראשון בארבעה עשר קבעו הכתוב חובה:

והיה לכם למשמרת מגיד הכתוב שהיו מבקרין אותו ארבעה ימים קודם לשחיטתו מכאן אתה דן על התמיד, נאמר שמירה בפסח ונאמר שמירה בתמיד מה שמירה האמורה בפסח מבקרין אותו ארבעה ימים קודם לשחיטתו אף שמירה האמורה בתמיד מבקרין אותו ארבעה ימים קודם לשחיטתו, מכאן אמרו אין פוחתין מששה טלאים המבוקרים בלשכת הטלאים כדי לשבת ושני ימים טובים של ראש השנה ומוסיפין לעולם, אי בערבי תמידין ומוספין טובא הוי, האי תנא בעלמא קאי אתמידין לחודייהו קאי ומאי כדי לשבת סימנא בעלמא, והכי קאמר אין פוחתין מששה טלאים המבוקרין בלשכת הטלאים ארבעה ימים קודם שחיטה ומני בן בג בג היא דתניא מנין לתמיד שטעון בקור וכו', דיקא נמי דקתני כדי לשבת ולא קתני לשבת שמע מינה, והיה לכם למשמרת להוציא פסח דורות, שפסח מצרים מקחו מבעשור ופסח דורות מקחו בכ"ז, בעשור לחודש הזה זה מקחו מבעשור ופסח דורות אין מקחו מבעשור, והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחודש הזה הזה למה לי למעוטי פסח שני, דכוותיה כתיב בפרשת בהעלותך (ברמז תש"כ):