Quotation_auto על שמות 2:24

ויקרא משה לכל זקני ישראל. להודיעם דברי ה'. ושהם בחכמתם יישירו את העם איש נגדו. וזהו משכו את העם וקחו לכם צאן. או יאמר משכו וקחו לכם צאן. לתועלתכם ולעצמכם. כי באמצעות המצוה תורידו השפע מלמעלה למטה. כי על זה נקראו החכמים והצדיקים הזריזים במצות. אנשי מעשה. לפי שעושים המעשים הטובים למטה. ובזה נעשים ג"כ למעלה. לפי שמציירים בכוונתם ובתפלתם לעלות עד רום המעלות. ומשם מורידין השפע למטה. וזהו עת לעשות לה'. וכן עושי צדקה בכל עת. שעושים הצדקה בעתים של מעלה. וזהו מעשה הצדקה שלום. כי בסבת עשיית הצדקה מורידין שלום של מעלה. וזהו ענין כל הניסים הנזכרים בתורה. שהיו צריכין הנביאים כד הקמח וצפחת השמן ואסוך שמן. להוריד הברכה מלמעלה. וכן הענין בפך השמן של חנוכה. ובספר צרור הכסף הארכתי בזה בהלכות חנוכה ופורים. ולכן אמר בכאן לזקנים ולחכמים משכו וקחו לכם צאן. משכו השפע מלמעלה בלקיחת השה ושחיטתו למטה. וזהו ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף. כי זהו כמו קבלת הדם של קרבן. והגעתם אל המשקוף. זהו כעין זריקת הדם. בענין שבאלו הדברים היו מקריבין הדברים אלו לאלו להוריד השפע למטה. והנה יש לספק בכאן שנראה ששינה משה מאמר השם. כי למעלה אמר בדברי השם ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף. ובדברי משה נאמר והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות. ותירץ לי אשכנזי אחד כי בכאן נראה ענותנותו של הקב"ה. שרמז לו למשה בזה שאין להם לישראל זכות אחר אלא של משה ואהרן. שהם שתי המזוזות אשר הבית נכון עליהם. וחסד הקב"ה שהוא המשקוף שלמעלה המזוזות. וכשראה משה ענותנותו של הקב"ה שהזכירם בתחלה. אמר אין זה דרך כבוד של מעלה. כי ראוי להיות וה' בראשם. ולכן שינה הדבר ואמר והגעתם אל המשקוף בראשונה. שהוא עליון נורא. וחסד השם מעולם ועד עולם על יריאיו. ואחר כך ואל שתי המזוזות שהם כנגד משה ואהרן. ומכאן נראה ענותנותו של משה. אלו דבריו ז"ל. ומכאן הוצאתי מילין ואמרתי. כי יש לספק עוד במאמר משה שאמר ולקחתם אגודת אזוב. ובדברי השם לא נזכר זה אלא ולקחו מן הדם. ועוד נראה לספק. אחר שהשם אמר שתי המזוזות בשביל זכות משה ואהרן. למה לא הזכיר השם. או רמז גם כן זכות אברהם יצחק ויעקב. אחר שהם הגורמים. והשם אמר ה' אלהי אבותיכם אלהי וגו'. וכתיב ויזכור אלהים את בריתו את אברהם וגו'. וכתיב וגם הקימותי את בריתי אתם וגומר. ואם כן מה טעם לא נזכרו כאן. ועוד כי כבר כתבתי למעלה בענין הסנה שנראה למשה. אמר הקב"ה אין לישראל אלא זכות אברהם וגו'. ומשה ואהרן שהם ה' כנגד ה' עלין שבסנה. ולכן אני אומר כי אלו הב' קושיות האחת תקים את חבירתה. כי השם יתברך בשביל כבוד משה ואהרן שעשו וטרחו לעשות את כל המופתים האלה. לא רצה בענותנותו להזכיר לאברהם יצחק ויעקב. מפני שלא יאמרו כמו שאמר חזקיהו הנה לשלום מר לי מר. שא"ל וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי. ולכן לא רצה הקב"ה להזכיר בפירוש. בשביל כבוד משה ואהרן. אבל הזכירם ברמז באומרו ולקחו מן הדם. כי זהו דם הברית אשר כרת ה' עם אברהם. ובא משה בענותנותו ופירש הדבר בפירוש ואמר ולקחתם אגודת אזוב. וכבר קבלנו כי סתם אגודה היא שלשה קלחין וזהו אגודת אזוב. וכן אמרו לולב צריך אגד. שצריך לאגוד יחד לולב והדס וערבה. וא"כ אגודת אזוב הם שלשה. רמז לאברהם יצחק ויעקב שהם משולשים בזכיות. ובזכותם נברא העולם דכתיב ואגודתו על ארץ יסדה. ובזכותם יצאו ישראל ממצרים דכתיב ויזכור אלהים את בריתו וגומר. ולכן אמר משה לישראל ולקחתם אגודת אזוב. שהם ג' קלחין. והם כנגד ג' האבות שהם ענוים ושפלים כאזוב. דכתיב ואנכי עפר ואפר. ואמר להם לישראל. אלו הג' אבות יש לכם ליקח בראשונה. כי בזכותם אתם יוצאים. והגעתם אל המשקוף. שהוא כנגד השם. ושם תגיעו כל כוונתכם. ואח"כ ואל שתי המזוזות. שהם משה ואהרן באחרונה. וזהו והאיש משה עניו מאד:

ויואל משה לשבת את האיש בשעה שאמר משה ליתרו תנה לי את צפורה בתך לאשה אמר לו קבל עליך דבר אחד שאני אומר לך ואני נותנה לך לאשה. אמר לו משה מה הוא. אמר לו הבן שיהיה לך תחלה יהיה לעבודה זרה מכאן ואילך לשם שמים וקבל עליו. אמר לו השבע לי וישבע לו שנאמר ויואל משה לשבת אין אלה אלא לשון שבועה שנאמר ויואל שאול את העם (וכן הוא אומר הואל קח ככרים ). לפיכך הקדים המלאך להרוג את משה מיד ותקח צפורה צר. וירף ממנו רבי יהודה אומר אין ויואל אלא לשון דירה שנאמר הואל נא ולין כיון שנטל בתו קבל עליו לרעות צאנו. וישמע אלקים את נאקתם (כתוב ברמז ל"א). כי התרפים דברו און משל לשני נערים אחד מת אביו וקברו ואחד אביו קיים. זה שאביו קיים קורא לו אביו ומיד עונה אותו. וזה שמת אביו הולך על קברו וצועק אבי אבי עד שתש כחו ולא משיבו. כך ישראל אביהם קיים ומיד הוא עונה אותם שנאמר וישמע אלקים את נאקתם. והיה טרם יקראו ואני אענה ואומר יקראני ואענהו. אבל הגוים יצעקו אליו ולא יענה ואומר ויקחו את הפר וגו'. ר' עקיבא אומר ספקלטורין של פרעה מחנקין את ישראל בקירות בתים לבנין והיו צועקין מתוך הבנין צועקין מתוך הקירות והקב"ה שומע נאקתם שנאמר וישמע אלקים את נאקתם. ועוד שהיו שורפין את בניהן בכור אש זבח לאלקיהן שנאמר ואתכם לקח ה' ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים. כתיב הכא וירא וכתיב התם וכל העם רואים וגו'. וכן הוא אומר בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים. רבי יהושע בן לוי אומר בזכות המשכן דכתיב וירא משה את כל המלאכה וכתיב אשר הוצאתי אותם לשכני בתוכם. רבי אלעזר אמר בזכות חנניה מישאל ועזריה כתיב הכא וירא אלקים וכתיב התם כי בראותו ילדיו ילדים אשר אין בהם כל מום:

ואתכם לקח ה' ויוצא אתכם מכור הברזל. כשם שהזהבי הזה פושט ידו ונוטל הזהב מן הכור, כך הוציא הקב"ה את ישראל ממצרים, וכשם שהצפור נתונה ביד הצייד אם מבקש מתה היא ואם מבקש היה. כך היו ישראל שנאמר ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים, וכעובר שהוא נתון בתוך מעיה של בהמה והרועה נותן ידו ושומטה, כך הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי. רבי עקיבא אומר ספיקלטורין של פרעה היו מחנקין את ישראל בקירות בתים לבין והיו צועקין מתוך הקירות והקב"ה שומע את נאקתם שנאמר וישמע אלהים את נאקתם, ועוד שהיו שורפין את בניהם בכור אש זבח לאלהיהם שנאמר ואתכם לקח ה' ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים. כי ה' אלהיך אש אכלה הוא (כב) כשבט ביד המלך, משל למה הדבר דומה למלך שנטל את הרצועה ותלאה בתוך ביתו ואמר לכם לעבדיו ולבני ביתו בזה אני מלקה ומכה והורג אתכם, דוב אורב אני משליט בכם ארי אני משליט בכם (כך) מלאך המות אני מביא עליכם, לכם נאמר כי ה' אלהיך אש אכלה: