קבלה על שמות 2:24

ד"א את כל אשר עשה אלהים למשה, כד אתרמי לנהרא, וכד שזיב ליה מחרבא דפרעה. ולישראל עמו, דכתיב, וישמע אלהים את נאקתם. וכתיב וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ.

זכאין אתון אברהם יצחק ויעקב, דבזכותכון שריאו קטרין, וקודשא ב"ה דכר תלת קטרי מהימנותא דלכון הה"ד ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב. את אברהם, הא קשרא חדא, דאברהם. את יצחק, הא קשרא תניינא, דיצחק. ואת יעקב, הא קשרא תליתאה, שלימתא דיעקב.

ובזמנא דפקיד קב"ה למטרוניתא, פקיד לה בקדמיתא, ובגינה פקיד לבנוי. הה"ד, וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל וגו'. מאן גרים דאנא שמענא עקתהון. כביכול, מטרוניתא. דדכרנא לה. הה"ד, ואזכור את בריתי. וכתיב ויזכור אלהים את בריתו. וכד קב"ה יהדר לישראל מן גלותא, מה כתיב. ושב יי' אלהיך את שבותך ורחמך, דא מטרוניתא. ועוד כתיב, רצית יי' ארצך שבת שבות יעקב.