Quotation_auto על שמות 21:37

כי יגנוב איש שור או שה אף הטובח והמוכר היו בכלל שנאמר אם ימצא הגנב והרי הכתוב מוציאו מכללו להחמיר עליו שישלם תשלומי ארבעה וחמשה לכך נאמרה הפרשה כי יגנוב איש שור או שה לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו. וטבחו אין לי אלא טובח מוכר מנין תלמוד לומר ומכרו. עד שלא יאמר יש לי בדין אם הטובח חייב מוכר לא יהא חייב. אם אמרת כן ענשת מן הדין לכך נאמר ומכרו ללמדך שאין עונשין מן הדין.

מדת תשלומי ארבעה וחמשה אינה נוהגת אלא בשור ושה בלבד. ואמאי ניליף שור שור משבת מה להלן חיה ועוף כיוצא בהן אף כאן חיה ועוף כיוצא בהן. אמר קרא שור או שה שני פעמים שור ושה אין מידי אחרינא לא. אמרי הי מיותר אילימא שור ושה דסיפא דניכתוב רחמנא כי יגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחתיו וארבע צאן ישלם תחתיו אי כתב רחמנא הכי הוה אמינא בעי שלומי תשעה לכל חד וחד. וכי תימא תחתיו אייתורי מייתר מיבעיא ליה לדרשא אחרינא דתניא יכול גנב שור שוה מנה ישלם תחתיו חמשה נגידים תלמוד לומר תחתיו כתחתיו. אלא שור ושה דרישא מייתר דניכתוב רחמנא כי יגנוב איש וטבחו ומכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה. אי כתב רחמנא הכי הוה אמינא עד דגניב להו לתרי וטבח חד ומזבן חד. או מכרו כתיב לחודיה משמע. ואימא עד דגניב להו לתרי וטבח חד ומשייר חד או מזבן חד ומשייר חד. אלא שור דסיפא ושה דרישא מייתר דניכתוב רחמנא כי יגנוב איש שור וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחתיו וארבע צאן תחת השה שור דסיפא ושה דרישא למה לי שמע מינה שור ושה אין מידי אחרינא לא. תניא אמר רבי עקיבא מפני מה אמרה תורה טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה מפני שנשתרש בחטא. רבא אמר מפני ששנה בחטא. וטבחו או מכרו מה טביחה שאינה חוזרת אף מכירה שאינה חוזרת פרט לשהקנה לו לשלשים יום. תניא גנב וטבח בשבת גנב וטבח לעבודת אלילים גנב וטבח שור הנסקל משלם תשלומי ארבעה וחמשה דברי ר' מאיר וחכמים פוטרין ומוקי לה בטובח על ידי אחר. וכי זה חוטא וזה מתחייב. שאני הכא דאמר קרא וטבחו או מכרו מה מכירה על ידי אחר אף טביחה על ידי אחר. דבי ר' ישמעאל תנא או לרבות את השליח. דבי חזקיה תנא תחת לרבות את השליח. מי איכא מידי דאלו עביד הוא לא מיחייב ועביד שליח מיחייב. התם לאו משום דלא מיחייב הוא אלא משום דקם ליה בדרבה מניה. אי בטובח על ידי אחר מאי טעמא דרבנן דפטרי. מאן חכמים רבי שמעון היא דאמר שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה. בעא מניה רבא מרב נחמן גנב שור של שני שותפין וטבחו והודה לאחד מהן מהו חמשה בקר אמר רחמנא ולא חמשה חצאי בקר או דילמא חמשה בקר ואפילו חמשה חצאי בקר וכו'. אמר ליה חמשה בקר אמר רחמנא ואפילו חמשה חצאי בקר והאי דלא אמרי לך באורתא דלא אכלי בשרא דתורא. תנו רבנן מכרה חוץ מידה חוץ מרגלה חוץ מקרנה חוץ מגיזותיה אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה. רבי אומר דבר המעכב בשחיטה אינו משלם ארבעה וחמשה דבר שאינו מעכב בשחיטה משלם ארבעה וחמשה. ר' שמעון בן אלעזר אומר מכרה חוץ מקרנה אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה חוץ מגיזותיה משלם תשלומי ארבעה וחמשה. תניא אידך רבי שמעון בן אלעזר אומר מכרה חוץ מידה חוץ מרגלה אינו משלם חוץ מקרנה חוץ מגיזותיה משלם. במאי קמיפלגי תנא קמא סבר וטבחו כולו בעינן ומכרו כולו בעינן. ורבי סבר וטבחו מידי דהוי בטביחה לאפוקי מאי דלא הוי בטביחה ומכרו דומיא דטבחו. ור' שמעון בן אלעזר סבר קרנה דלאו למיגז קיימא הוי שיור ואינו משלם, גיזה דלמיגז קאי לא הוי שיור ומשלם ותרי תנאי אליבא דר' שמעון בן אלעזר. אמר ר' מאיר בוא וראה כמה גדול כחה של מלאכה וכו'. מעילה וטביחה ומכירה שני כתובין הבאין כאחד ואין מלמדין. מעילה דילפי חטא חטא מתרומה מה תרומה משוי שליח אף מעילה משוי שליח דתנן שליח שעשה שליחותו בעל הבית מעל. טביחה ומכירה דכתיב וטבחו או מכרו מה מכירה על ידי אחר אף טביחה על ידי אחר:

אם המצא תמצא בידו אין מציאה אלא בעדים. בידו אין בידו בכל מקום אלא רשותו (כתוב על ספר כריתות ונתן בידה). משור ועד חמור רבי עקיבא אומר שאין תלמוד לומר חיים אלא להביא את החיה. חיים שנים ישלם ולא מתים שנים ישלם. נמצאת אתה אומר שבעה גנבים הם הראשון שבגנבים גונב דעת בני אדם. המסרב בחברו לארחו ואין בלבו לקראהו. והמרבה לו בתקרובת ויודע בו שאינו מקבל. והפותח חבית. והמעול במדות. והמשקר במשקלות. והמערב את הגירה בתלתן. ואת החול בפול. ואת החומץ בשמן, מפני שאמרו השמן אינו מקבל מעל לפיכך מושחין בו מלכים. ולא עוד אלא מעלין עליו שאם היה יכול לגנוב דעת העליונה גונבה. וכן מצינו באבשלום שגנב שלש גנבות לב אביו ולב בית דין ולב אנשי ירושלים. שנאמר ויגנב אבשלום את לב וכו' וכי מי גדול הגונב או הנגנב הוי אומר הנגנב שהוא יודע שהוא נגנב ומחריש. וכן מצינו שבשעה שעמדו לפני הר סיני לקבל את התורה בקשו לגנוב דעת העליונה כביכול שנאמר כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע ונגנב לב בית דין בידן שנאמר מי יתן והיה לבבם זה להם. ואם תאמר שאין הכל גלוי לפניו והלא כבר נאמר ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו אף על פי כן והוא רחום יכפר עון ואמר כסף סיגים מצופה על חרש שפתים דולקים ולב רע. גנב איסורי הנאה פטור מלשלם. כסות ופירות וכלים (בהמה) חיה ועוף [משלם תשלומי כפל. בהמה] משלם תשלומי ארבעה וחמשה. עבדים ושפחות שטרות וקרקעות אינו משלם אלא קרן. פטר חמור משלם כפל אף על גב שהוא אסור עכשיו יש לו היתר לאחר זמן. תחת השור ישלם חמשה. תחת השה ישלם ארבעה, שנאמר חמשה בקר ישלם תחת השור וגו'. למעלה מהן גונב נפש בני אדם שהוא מתחייב בנפשו. ר' שמעון בן יוחאי אומר משל למה הדבר דומה לאחד שהיה יוצא מבית חברו טעון כלים מצאו חברו ואמר לו מה אתה עושה אמר לו טול חלקך ואל תגיד לאדם. לאחר זמן בא בעל הגנבה ואמר לו משביע אני עליך אם ראית לפלוני יוצא מתוך ביתי טעון כלים ואמר לו שבועה שאיני יודע מה אתה מדבר הרי זה מתחייב בנפשו. עליו הוא אומר חולק עם גנב שונא נפשו וגו'. אבל המתגנב מאחר חברו והלך ושנה דברי תורה אף על פי שהוא נקרא גנב הרי זה זוכה לעצמו ועליו הוא אומר לא יבוזו לגנב וגו'. לסוף נמצא מתמנה על הצבור וישלם שבעתים שנאמר את כל הון ביתו יתן. ואין שבעתים אלא דברי תורה שנאמר אמרות ה' אמרות טהורות וגו':