Quotation_auto על שמות 31:17

ויאמר אלקים יהי מאורות לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד שנאמר יהי מאורות (מארת כתיב) אם כן למה נבראת לבנה אלא צפה הקב"ה שאומות העולם עתידין לעשותן אלוהות אמר הקב"ה מה אם בשעה שהם ב' והם מכחישים זה את זה אומות העולם עושים אותם אלוהות אלו היו אחד על אחת כמה וכמה. רבי ברכיה בשם רבי סימא שניהם נבראו להאיר שנאמר (יהי מאורות) והיו למאורות ויתן אותם אלקים ברקיע השמים להאיר. והיו לאותות אלו שבתות דכתיב ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם. ולמועדים אלו ימים טובים דכתיב אלה מועדי ה'. ולימים אלו ראשי חודשים דכתיב עד חודש ימים. ושנים אלו ראשי שנים:

ואמר בשנת שש מאות שנה לחיי נח. כי די שיאמר בשנת שש מאות שנה לנח למה אמר לחיי נח. להורות שעד כאן היו חייו חיים אבל עתה בשנת המבול לא היו חייו חיים לפי שהיה לו צער וטורח הרבה מאבידת העולם ומצער הבהמות כמאמרם ז"ל שהכישו ארי וזהו וישאר אך נח. ולכן תמצא כי בכאן אמר בשנת שש מאות שנה והמבול היה שנים עשר חדשים כדכתיב ויהי באחת ושש מאות שנה וכל שניו היו תשע מאות וחמשים שנה והוא היה בן שש מאות שנה קודם המבול ואחר המבול חיה שלש מאות וחמשים שנה ואם כן שנת המבול לא היה בכלל שניו מהטעם שאמרנו ולכן אמר בכאן לחיי נח. ואמר בעצם היום הזה בא נח ולא אמר ביום הזה כמו שאמר למעלה להורות לנו יום הכניסה שהיה ביום רביעי. ומכאן נראה שהוציאו דין התלמוד באומרם אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים לפני השבת ולכן אמר בכאן בעצם היום הזה שפירושו בעיצומו של יום ואיזהו יום שהשמש הוא יותר חזק משאר הימים הוא יום רביעי שבו נתלו המאורות ואז החמה בחזקתה לפי שאז הוא כחתן יוצא מחופתו אחר שבו ביום האיר וזרח. ולכן נח נכנס ביום רביעי בענין שיהי' שלשה ימים לפני השבת וביום השביעי שבת וינפש לפי שכשאדם נכנס בספינה כל שלשה ימים הראשונים דעתו מטורפת ומשובשת עליו. ולכן אמר בכאן בעצם היום הזה שפירושו בעיצומו של יום רביעי:

רבי פנחס פתח אז תלך לבטח דרכך זה יעקב דכתיב ויצא יעקב. אם תשכב לא תפחד מלבן ומעשו ושכבת וערבה שנתך וישכב במקום ההוא. רבי שמואל בר נחמן פתח אשא עיני אל ההרים אל ההורים למלפני ולמעבדני. מאין יבא עזרי אליעזר עבד אברהם בשעה שהלך להביא רבקה מה כתיב ביה ויקח העבד עשרה גמלים אני לא צמיד אחד ולא נזם אחד רבי אליעזר אומר גדוד שלחו ר' יהושע בן לוי אמר שילח עמו אלא שבא עשו ונטלו ממנו אמר מה אנא מובד סברי מן בריי אלא עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ אל יתן למוט רגלך אל ינום שומרך הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. ה' ישמרך מכל רע מעשו ומלבן ישמור את נפשך ממלאך המות. ה' ישמר צאתך ויצא יעקב מבאר שבע. רבי יודן בשם רבי סימון פתח אלקים מושיב יחידים ביתה מטרונא שאלה לרבי יוסי לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו א"ל לששה דכתיב כי ששת ימים עשה ה' וגו' מאותה שעה ועד עכשיו מהו עוסק אמר לה יושב ומזווג זווגים איש לאשה ואשה לאיש וכו' (ומאריך במדרש רבות קחנו משם) יש שהוא הולך אצל זווגו ויש שזווגו הולך אצלו. יצחק בא זווגו אצלו דכתיב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים. יעקב הלך אצל זווגו דכתיב ויצא יעקב מבאר שבע. חזקיה אמר בן ס"ג שנה היה יעקב אבינו כשנטל את הברכות עשה עוד מוטמן בארץ ומשמש לעבר י"ד שנה ובאמהות שבע שנים נמצא נושא אשה בן פ"ד ועשו בן מ' למדנו שהקב"ה מקדים לרשעים ומשהה לצדיקים. אמר ר' יהושע כבר כתוב וישמע יעקב אל אביו מה תלמוד לומר ויצא יעקב מבאר שבע אמר אבא בשעה שבקש לצאת חוץ לארץ מהיכן הורשה לו לא מבאר שבע אף אני הולך לבאר שבע אם נותן לי רשות הריני יוצא ואם לאו אין אני יוצא לפיכך צריך הכתוב לומר ויצא יעקב מבאר שבע. ויצא יעקב וכי לא יצא משם אלא הוא כמה חמורים יצאו וכמה גמלים יצאו ואת אמרת ויצא אלא כל זמן שהצדיק בעיר הוא זיוה הוא שבחה הוא הדרה פנה משם פנה זיוה פנה שבחה פנה הדרה. ודכוותה ותצא מן המקום אשר היתה שמה וכי לא יצאה אלא היא והלא כמה חמורים כמה גמלים יצאו וכו' ניחא תמן שלא היתה שם אלא אותה צדקת בלבד ברם הכא לא היה שם יצחק ורבקה לא דומה זכותו של צדיק אחד לזכותן של שני צדיקים. מבאר שבע ר' יודן אמר מבארה של שבועה שלא יעמוד עלי אבימלך ויאמר השבע לי כמו שנשבע לי זקנך נמצאתי משהה בשמחת בני שבעה דורות. ר"ה אמר מבארה של בכורה שלא יעמוד עלי עשו ויאמר לי כך היית מרמה אותי ונוטל בכורתי נמצאתי מאבד אותה שבועה שנאמר השבעה לי כיום. מבאר שבע רבי ברכיה אומר מבארה של ברכה שלא יעמוד עלי עשו ויאמר לי כך היית מרמה בי ונוטל את ברכתי נמצאתי מאבד אותה יגיעה שיגעה בי אמי. וילך חרנה בן יומו רבי ברכיה בשם ר' יצחק אמר לישנא דברייתא פלן אזל לקיסרין ועד כדון הוא על זוודוהי . חרנה תני כל דבר שצריך למ"ד בתחלה ניתן לה ה"א בסופה סדומה מצרימה שעירה חרנה. התיבון והכתיב ישובו רשעים לשאולה לדיוטי התחתונה שבשאול. ויצא יעקב מבאר שבע והלא בחברון היה שנאמר הוא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק אלא ממקום המיוחד לשבועות. אברהם ועתה השבעה לי באלקים על כן קרא למקום ההוא באר שבע וגו'. יצחק ויקרא אותה שבעה אף עשו כשמכר בכורתו ויאמר השבעה לי חשב בלבו אם יבא עשו ויאמר השבע לי שלא נטלת את הברכות אמר הואיל והמקום הזה מיוחד לשבועות אצא מכאן וכן הוא אומר ויברח יעקב וגו':