Quotation_auto על שמות 35:2

והתחיל במצות שבת לפי שהשבת היא מעין עוה"ב. והמשכן רמוזים בו כל שלשה עולמות כמו שכתבתי בפרשת תרומה. כי עולם העליון הוא כנגד לפני ולפנים ששם התורה והכרובים. וכן גלגל ערבות שהשי"ת רוכב עליו. וכנגד עולם הגלגלים היא המנורה והשלחן כנגד המאורות. וכן כתיב הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. וכנגד עולם השפל הוא עולם ההויה וההפסד. הוא מזבח העולה ששם נשחטים העולות ונאכלים כל הקרבנות. וכן יש באדם שלשה מקומות. הראש והמוח שהוא כנגד עולם העליון. והלב באמצע כנגד עולם האמצעי. ומהטרפש ולמטה הוא דוגמת עולם השפל. לפי שהאדם הוא עולם קטן. וכן בהר סיני היו שלשה מקומות. ראש ההר שהוא מקום השכינה כנגד עולם העליון. ואמצע ההר הוא מקום שהיה עולה שם משה דכתיב ויעל אל ההר ולא אל ראש ההר. הוא כנגד עולם האמצעי. ותחתית ההר כנגד עולם השפל. ואלו הג' מקומות רמוזים במשכן כמו שכתבתי. ולפי שהשבת הוא מעין עוה"ב הוא עולם העליון. התחיל ממנו ואמר ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי וגו':

הא דתנן אבות מלאכות ארבעים חסר אחת כנגד מי. אמר רבי חנינא כנגד עבודות המשכן. רבי שמעון בן יוסי בן לקוניא אמר כנגד מלאכות שבתורה. בעי רב יוסף האי ויבוא הביתה לעשות מלאכתו ממנינא הוא או לא. מספקא ליה משום דכתיב והמלאכה היתה דים והיאך כמאן דאמר לעשות צרכיו נכנס. או דלמא ויבוא הביתה לעשות מלאכתו ממנינא והאי והמלאכה היתה דים הכי קאמר דשלימא ליה עבידתא תיקו. תניא כמאן דאמר כנגד עבודות המשכן דתניא אין חייבין אלא על מלאכה שכיוצא בה היתה במשכן. הם זרעו אתם לא תזרעו. הם קצרו ואתם לא תקצרו. הם העלו את הקרשים מקרקע לעגלה אתם לא תכניסו מרשות הרבים לרשות היחיד. הם הושיטו את הקרשים מעגלה לעגלה ואתם לא תושיטו מרשות היחיד לרשות היחיד היכא דאיכא באמצע רשות הרבים. הלכות שבת כהררין התלויין בשערה מלאכת מחשבת אסרה תורה ומלאכת מחשבת בשבת לא כתיבא. ששת ימים תעשה מלאכה (כתוב ברמז שצ"א). וביום השביעי יהיה לכם קדש שלא יהו ישראל אומרים הואיל ואנו מותרין לעשות מלאכה בבית המקדש נהא מותרין לעשות מלאכה בגבולין תלמוד לומר וביום השביעי יהיה לכם קדש לכם יהיה קדש ולמקום חול. כל העושה בו מלאכה יומת ולא בו ובחברו והרי שחל יום הכפורים להיות ערב שבת ועשה מלאכה בין השמשות שומע אני יהא חייב תלמוד לומר כי כל העושה בו מלאכה יומת. בו ולא בו ובחברו: