תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

תלמוד על ירמיהו 2:34

מסכת כלה

ד״א הנחמים באלים כל המחמם עצמו ומוציא שכבת זרע לבטלה חייב מיתה שנאמר (בראשית לח) ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה׳ וימיתהו ה' וכל המקשה את עצמו הרי זה עבריין שנאמר (שם) וירע בעיני ה׳ (את) אשר עשה ואפילו קטנים מקבלין פני שכינה שנאמר (תהלים כב) זרע יעבדנו יסופר לה׳ לדור . בעון מה בניו של אדם מתים ר״א אומר בעון נדרים שנאמר (קהלת ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך וגו׳ וחבל את מעשה ידיך. רבי נתן אומר בעון מזוזה דכתיב (דברים יא) על מזוזות ביתך ובשעריך וכתיב אחריו למען ירבו ימיכם וימי בניכם. רבי נהוראי אומר בעון ציצית דכתיב (ירמיה ב) גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים וגו׳. רבי יהושע אומר בעון ביטול תורה קטנים מתים שנאמר (הושע ד) ותשכח (את) תורת אלהיך אשכח בניך גם אני. ר״ע אומר כל [מי] שאינו עוסק בתורה גורם עניות לבניו. מה יעשה אדם ויהיו בניו עשירים ויקיימו יעשה חפצי שמים וחפצי אשתו. ואלו הן חפצי שמים יפזר מעותיו לעניים שנאמר (תהלים קיב) פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא