תלמוד על משלי 23:31

מָהוּ לִשְׁתוֹתָן בְּכֶרֶךְ אֶחָד. מִן מַה דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּהַלֵּל. אִם שָׁמָעָהּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת יָצָא. הָדָא אָֽמְרָה. אֲפִילוּ שְׁתָייָן בְּכֶרֶךְ אֶחָד יָצָא. מָהוּ לִשְׁתוֹתָן מְפוּסָקִין. כְּלוּם אָֽמְרוּ שֶׁיִּשְׁתֶּה לֹא שֶׁיִּשְׁתַּכֵּר. אִם הוּא שׁוֹתֶה אוֹתָן מְפוּסָקִין אַף הוּא אֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּר. מָהוּ לָצֵאת בְּיַיִן שֶׁלִּשְׁבִיעִית. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. יוֹצְאִין בְּיַיִן שֶׁלִּשְׁבִיעִית. מָהוּ לָצֵאת בְּקוֹנְדִּיטוֹן. מִן מַה דְתַנֵּי בַּר קַפָּרָא. קוֹנְדִּיטוֹן כְּיַיִן. הָדָא אָֽמְרָה. יוֹצְאִין בְּקוֹנְדִּיטוֹן. מָהוּ לָצֵאת מְזוּגִין. מִן מָה דְּתַנֵּי רִבִּי חִייָה. אַרְבָּעָה כוּסוּת שֶׁאָֽמְרוּ יוֹצְאִין בָּהֶן בֵּין חַיִין בֵּין מְזוּגִין. וְהוּא שֶׁיְּהֵא בָהֶן טַעַם וּמַרְאֶה יַיִן. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. מִצְוָה לָצֵאת בְּיַיִן אָדוֹם. מַה טַעַם. אַל־תֵּ֥רֶא יַיִן֘ כִּ֪י יִתְאַ֫דָּ֥ם. תַּנֵּי. מְבוּשָּׁל כְּדֵי תַבֵּל. מָהוּ לָצֵאת בְּיַיִן מְבוּשָּׁל. רִבִּי יוֹנָה אָמַר. יוֹצְאִין בְּיַיִן מְבוּשָּׁל. רִבִּי יוֹנָה כְדַעְתֵּיהּ. דְּרִבִּי יוֹנָה שָׁתִי אַרְבַּעְתֵי כַסּוֹי דְּלֵילֵי פִסְחָא וְחַזִּק רֵישֵׁיהּ עַד עֲצַרְתָּא.

מָהוּ לִשְׁתּוֹתָן בְּכֶרֶךְ אֶחָד. מִן מַה דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַלֵּל אִם שְׁמָעָן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת יָצָא. הָדָא אָֽמְרָה. אֲפִילוּ שְׁתָייָן בְּכֶרֶךְ אֶחָד יָצָא. מָהוּ לִשְׁתּוֹתָן מְפוּסָקִין. כְּלוּם אָֽמְרוּ שֶׁיִּשְׁתֶּה לֹא שֶׁלִּשְׁתַּכֵּר. אִם שׁוֹתֶה הוּא מְפוּסָקִין אֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּר. מָהוּ לָצֵאת בְּיַיִן שֶׁלִּשְׁבִיעִית. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. יוֹצְאֵין בְּיַיִן שֶׁלִּשְׁבִיעִית. מָהוּ לָצֵאת בְּקוֹנְדִּיטוֹן. מִן מַה דְתַנֵּי בַּר קַפָּרָא. קוֹנְדִּיטוֹן כְיַיִן. הָדָא אָֽמְרָה יוֹצְאֵין בְּקוֹנְדִּיטוֹן. מָהוּ לָצֵאת בָּהֵן מְזוּגִין. מִן מַה דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה. אַרְבָּעָה [כוֹסוֹת] שֶׁאָֽמְרוּ יוֹצְאֵין בָּהֶן בֵּין חַיִין בֵּין מְזוּגִין. וְהוּא שֶׁיְּהֵא בָהֶן טַעַם וּמַרְאֶה יַיִן. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. מִצְטָה לָצֵאת בְּיַיִן אָדוֹם. [שֶׁנֶּאֱמַר.] אַל־תֵּ֥רֶא יַיִן֘ כִּ֪י יִתְאַ֫דָּ֥ם. תַּנֵּי. מְבוּשָּׁל כְּדֵי תַבֵּל. מָהוּ לָצֵאת בְּיַיִן מְבוּשָּׁל. רִבִּי יוֹנָה אָמַר. יוֹצְאִין בְּיַיִן מְבוּשָּׁל. רִבִּי יוֹנָה כְדַעְתֵּיהּ. דְּרִבִּי יוֹנָה שָׁתִי אַרְבַּעְתֵי כַסּוֹי דְּלֵילֵי פִסְחָא וְחַזִּיק רֵישֵׁיהּ עַד עֲצַרְתָּא.

מָהוּ לִשְׁתוֹתָן בְּכֶרֶךְ אֶחָד. מִדְּאָמַר רִבִּי מֵאִיר אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַלֵּל אִם שָׁמָעָן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת יָצָא. הָדָא אָֽמְרָה. אִם שְׁתָאָן בְּכֶרֶךְ אֶחָד יָצָא. מָהוּ לִשְׁתוֹתָן בְּפִיסָקִין. כְּלוּם אָֽמְרוּ שֶׁיִּשְׁתּוּ לוֹ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה וְלֹא יִשְׁתַּכֵּר. אִם שָׁתָה בְפִסָקִין אַף הוּא אֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּר. מָהוּ לָצֵאת בְּיַיִן שֶׁלִּשְׁבִיעִית. תָּאנָּא רַב אוֹשַׁעְיָה. יוֹצְאִין בְּיַיִן שֶׁלּ שְׁבִיעִית. מָהוּ לָצֵאת בְּקוֹנְדִּיטוֹן. מִדְתַנֵּי בַּר קַפָּרָא. קוֹנְדִּיטוֹן כְּיַיִן. הָדָא אָֽמְרָה. יוֹצְאִין בְּיֵין קוֹנְדִּיטוֹן. מָהוּ לְצֵאת בְּיַיִן מְזוּגִין. מִדְּתַנֵּי רִבִּי חִייָא. אַרְבָּעָה כוּסוּת שֶׁאָֽמְרוּ יוֹצְאִין בָּהֶן בֵּין חַיִין בֵּין מְזוּגִין וּבִלְּבַד שֶׁיְּהֵא בָהֶן טַעַם וּמַרְאֶה יַיִן. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. מִצְוָה לָצֵאת בְּיַיִן אָדוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר אַל־תֵּ֥רֶא יַיִן֘ כִּ֪י יִתְאַ֫דָּ֥ם כִּֽי־יִתֵּ֣ן בַּכּוֹסֵינוּ וגו׳. תַּאנֵּי. מְבוּשָּׁל כִּמְטוּבֵּל. מָהוּ לָצֵאת בְּיַיִן מְבוּשָּׁל. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. יוֹצְאִין בְּיַיִן מְבוּשָּׁל. רִבִּי יוֹנָה לְטַעֲמֵיהּ. דְּרִבִּי יוֹנָה כַּד הֲוֵי שָׁתִי אַרְבַּעְתֵי כַסֵּי דְּפִסְחָא הֲוָה חַזּוּק רֵישֵׁיהּ עַד חַגָּא