תלמוד על קהלת 4:17

אָמַר רִבִּי אִידִי בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לֹא יַעֲמוֹד אָדָם וְיִתְפַּלֵּל וְצָרִיךְ לִנְקָבָיו. מַה טַעַם הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי אַלֶכְסַנְדְּרִי שְׁמוֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית אֱלֹהִים שְׁמוֹר עַצְמְךָ מִן הַטִּיפִּים הַיּוֹצְאוֹת מִבֵּין רַגְלֶיךָ. הֲדָא דְתֵימַר בְּדַקִּין. אֲבָל בְּגַסִּין אִם יָכוֹל לִסְבּוֹל יִסְבּוֹל.

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אַבַּיי בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא שְׁמוֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית אֱלֹהִים שְׁמוֹר עַצְמְךָ כְּשֶׁתְּהֵא נִקְרָא אֶל בֵּית אֱלֹהִים שֶׁתְּהֵא טָהוֹר וְנָקִי. אָמַר רִבִּי אַבָּא יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ. יְהִי מִקְרָאֵךָ לַקֶּבֶר בָּרוּךְ. אָמַר רִבִּי בְּרֶכְיָה עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת. אַשְרֵי אָדָם שֶׁשְּׁעַת מִיתָתוֹ כִשְׁעַת לֵידָתוֹ. מַה שְׁעַת לֵידָתוֹ נָקִי כַּךְ בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ.

תַּנִּי לֹא יִכָּנֵס אָדָם בְּהַר הַבַּיִת בְּמִנְעֲלוֹ וּבְאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו וּמָעוֹתָיו צְרוּרִין בְּסַדִּינוֹ וַאֲפוּנְדָּתוֹ עָלָיו מִבְּחוּץ. מַה טַעַם שְׁמוֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים. רִבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר וַיָּבֹא עַד לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ כִּי אֵין לָבֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק. אָמַר לִפְנֵי לֵיחָה סְרוּחָה כֵּן. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לִפְנֵי שַׁעַר הַמָּקוֹם.