תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

תלמוד על שמות 16:29

תלמוד ירושלמי עירובין

הלכה: מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ גוֹיִם כול׳. וְלֹ כֵן מָה נָן אָֽמְרִין. וְיֵעָשֶׁה כְמִי שֶׁיָּצָא בִרְשׁוּת וִיהֵא לוֹ אַלְפַּיִים אַמָּה לְכָל־רוּחַ. לְפוּם כֵּן מֵימַר. אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת. וּמְנַיִין לְאַרְבַּע אַמּוֹת. שְׁב֣וּ ׀ אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֗יו. וּמְנַיִין לְאַלְפַּיִים אַמָּה. אַל־יֵ֥צֵא אִ֛ישׁ מִמְּקוֹמוֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִֽי׃ אוֹ חִלֻּף. אָמַר רִבִּי אליעזר. וְתַנּינָן. אִסִּא בֵּן עֲקִיבָה אוֹמֵר מָקוֹם מָקוֹם. נֶאֱמַר כָּאן מָקוֹם. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְשַׂמְתִּ֤י לְךָ֙ מָק֔וֹם. מַה מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן אַלְפַּיִים אַמָּה. אַף מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אַלְפַּיִים אַמָּה. אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁאָֽמְרוּ מְלֹא קוֹמָתוֹ וּפִישּׁוּט יָדָיִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. הוּא וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹטֵל חָבִית מֵרָאשׁוֹתָיו וְנוֹתֵן אֶל מַרְגְּלוֹתָחו. כְּשֶׁהוּא נִפְנֶה נִפְנֶה מִן הַצָּד. וּבְשֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל מִתְפַּלֵּל לוֹכְסוֹן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי עירובין

תַּמָּן תַּנִּינָן. סְפֵקוֹ טָהוֹר. רִבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. לֹא טִימֵּא רִבִּי יוֹסֵה אֶלָּא מִשּׁוּם הוֹכֵחַ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. וַאֲפִילוּ מָקוֹם אֶחָד רִבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה. דְּתַנִינָן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הֵעִיד אַבְטוֹלָס בְּשֵׁם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים שֶׁסְּפֵק הָעֵירוּב כָּשֵׁר: וָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. תַּמָּן בְּשֵׁם גַּרְמֵיהּ. בְּרַם הָכָא בְשֵׁם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. מַאן דָּמַר תַּמָּן טָהוֹר אָמַר הָכָא מוּתָּר. מַאן דָּמַר תַּמָּן טָמֵא אָמַר הָכָא אָסוּר. וַאֲפִילוּ כְּמַאן דָּמַר תַּמָּן טָמֵא. מוֹדֵי הוּא הָכָא שֶׁהוּא מוּתָּר. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. כְּלוּם אִינּוּן פְּלִיגִין תַּמָּן לֹא מִדִּבְרֵיהֶן. וֹסְפֵק דִּבְרֵיהֶן לְהָקֵל. וְעֵירוּב דְּבַר תּוֹרָה. וּסְפֵק דְּבַר תּוֹרָה לְהַחֲמִיר. וְעֵירוּב דְּבַר תּוֹרָה. רִבִּי יוֹנָתָן אָמַר קוֹמֵי רִבִּי חִייָה רוֹבָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּירִבִּי יוֹסֵי בֶּן לַקוֹנִיָּא. לוֹקִין עַל תְּחוּמֵי שַׁבָּת דְּבַר תּוֹרָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִייָה רוֹבָה. וַהֲלֹא אֵין בַּשַּׁבָּת אֶלָּא סְקִילָה וְכָרֵת. אָמַר לֵיהּ. וְהָֽכְתִיב אַל־תֹּֽאכְל֤וּ מִמֶּ֨נּוּ֙ נָ֔א. אָמַר לֵיהּ מַה כְתִיב לֹא. אַל כְּתִיב. אָמַר לֵיהּ. וְהָֽכְתִיב שְׁב֣וּ ׀ אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֗יו אַל־יֵ֥צֵא אִ֛ישׁ מִמְּקוֹמוֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִֽי׃ אָמַר לֵיהּ. מַה כְתִיב לֹא. אַל כְּתִיב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַף עַל פִּי כֵן זֶה עוֹמֵד בִּשְׁמוּעָתוֹ וְזֶה עוֹמֵד בִּשְׁמוּעָתוֹ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוֹסַרְטָא. עֵירוּב עָשׂוּ אוֹתוֹ כִּסְפֵק חֵרֵשׁ. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. עַד כְּדוֹן בְּקַייָם. וְאֲפִילוּ נִשְׂרַף. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. קִײַמְתִּיהָ כַּיי דָּמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. הִגִּיעוּךָ סוֹף תְּחוּמֵי שַׂבָּת שֶׁאֵינָן מְחווָרִין מִדְּבַר תּוֹרָה. רִבִּי מָנָא בָעֵי. נִיחָא אַלְפַּיִים אַמָּה אֵינוֹ מְחוּוָר. אַרְבָּעַת אֲלָפִים מְחוּוָר הוּא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. אֵין לָךְ מְחוּוָר מִכּוּלָּם אֶלָּא תְחוּם שְׁנֵים עָשָׂר מִיל כְּמַחֲנֶה יִשְׂרָאֵל.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא