Chasidut על שמות 16:29

מדרש (דב"ר פ"ג א') והיה עקב תשמעון וגו' (דברים ז יב). הלכה אדם מישראל שיש לו מנורה שעשוי פרקים פרקים, מהו לטלטלה בשבת. כך שנו חכמים המרכיב קני מנורה בשבת חייב חטאת, ומשום מאי מחייב, אמר ר' אבהו אמר רבי יוחנן המרכיב את המנורה בשבת, כאדם שבונה בשבת כו'. להבין מה ענין שאלה זו לכאן. נ"ל כי הנה הובא במפרשים סמך לתחומין מפסוק הנ"ל והיה עקב תשמעון, ר"ל שתשמרו המצוה שהוא בעקב בהליכת הרגלים, שלא ילכו יותר מתחום שבת, עיין במאיר נתיבים פרשת עקב. והנה נלמד מזה דתחומין דאורייתא. ונקדים מ"ש ליישב שני קושיות התוס' בריש מסכת שבת דף ד' בסוגיא דקלוטה (ד"ה). וגם קושיתם על הא דמקשה הש"ס ודילמא הנחה הוא דלא בעי וכו', עיין שם. היוצא מזה דאם נימא דתחומין דאורייתא, אם כן ליכא תרי קראי להוצאה, אבל אם תחומין דרבנן, איכא תרי קראי, ודוחק לומר חד לעני וחד לעשיר, דאף אם הוצאה מלאכה גרועה, מכל מקום מה לי עני ומה לי עשיר. והנה על כרחך צריך לומר דקרא דאל יצא (שמות טז כט), אתא לדרשא אחרינא, דהנה בדף (שבת) מ"ה ע"ב מבואר במסכת שבת דאסור לטלטל המנורה, הואיל ואדם קובע לו מקום, והנה הסמך לזה דאסור לטלטל דבר דקבוע ליה מקום ממקומו, הוא אל יצא איש ממקומו, כמו שדרשו (עירובין י"ז ע"ב) אל יוציא, ור"ל דאל יוציא איש שום דבר ממקומו המיוחד לו, והבן זה.

וְאֵימָתַי יָכוֹל לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ, בְּשַׁבָּת. כִּי בְּשַׁבָּת נֶאֱמַר (שמות ט״ז:כ״ט): רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם אֶת הַשַּׁבָּת; כִּי שַׁבָּת הוּא שִׁין בַּת, שִׁי"ן – תְּלַת גְּוָנִין דְּעֵינָא, בַּ"ת – בַּת עַיִן, וְעַל כֵּן בְּשַׁבָּת יָכוֹל לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ.

וְזֶה בְּחִינַת שַׁבָּת – שִׁין בַּת. שִׁין – תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא, בַּ"ת עַיִן (תקון ע) – כִּי שַׁבָּת שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (זוהר יתרו דף פח:). גַּם הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בזוהר נשא דף קמד:): אַנְתְּ הוּא שַׁבָּת דְּכֻּלְהֵי יוֹמֵי. וְזֶה: רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם אֶת הַשַּׁבָּת (שמות ט״ז:כ״ט) – רְאוּ דַּיְקָא, כִּי שַׁבָּת, שֶׁהוּא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הָרְאוּת, בְּחִינַת תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן כַּנַּ"ל.