תלמוד על שמות 19:6

מה היה קפדנותו של שמאי הזקן אמרו מעשה באדם אחד שעמד לפני שמאי א״ל רבי כמה תורות יש לכם א״ל שתים אחת בכתב ואחת בע״פ א״ל את שבכתב אני מאמין לך את שבע״פ איני מאמין לך גער בו והוציאו בנזיפה.בא לפני הלל א׳׳ל רבי כמה תורות נתנו א״ל שתים אחת בכתב וא׳ בע״פ א״ל בכתב אני מאמינך בע״פ אין אני מאמינך א״ל בני שב כתב לי אלף בית א״ל מה זה א״ל אלף א״ל אין זה אלף אלא בית א״ל מהו זה א״ל בית א"ל אין זה בית אלא גימל א״ל מניין אתה יודע שזה אלף וזה בית וזה גימל א״ל כך מסרו לנו אבותינו הראשונים שזה אלף וזה בית וזה גימל כשם שקבלת זו באמונה כך קבל עליך זו באמונה. מעשה בנכרי אחד שהיה עובר אחורי בהכ״נ ושמע תינוק שקורא (שמות כ״ח:ד׳) ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל בא לפני שמאי א״ל רבי כל הכבוד הזה למי אמר לכה״ג שעומד ומשמש ע״ג המזבח א״ל גיירני ע״מ שתשימני כה״ג א״ל אין כהן בישראל ואין לנו כהנים גדולים שיעמדו וישתמשו בכהונה גדולה אלא גר הקל שלא בא אלא במקלו ובתרמילו ויבא וישתמש בכהונה גדולה גער בו והוציאו בנזיפה. בא להלל א׳׳ל רבי גיירני ע״מ שתשימני כה״ג שאעמוד ואשמש ע״ג המזבח אמר לו שב ואומר לך דבר אחד מי שמבקש להקביל פני מלך ב״ו לא דין הוא שילמוד איך יכנס ואיך יצא א״ל הן אתה שמבקש להקביל פני ממ״ה הקב״ה לא דין הוא שתלמוד איך תכנס לבית קדש הקדשים איך תיטיב את הנרות איך תקרב לגבי מזבח איך תערוך את השלחן איך תסדר את המערכה אמר לו הטוב בעיניך עשה. כתב לו תחלה אלף בית ולמדו תורת כהנים והיה לומד והולך עד שהגיע (במדבר א׳:נ״א) והזר הקרב יומת נשא אותו גר ק״ו בעצמו ואמר מה אם ישראל שנקראו בנים למקום ועליהם אמרה שכינה (שמות י״ט:ו׳) ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אעפ״כ הזהיר עליהם הכתוב והזר הקרב יומת אני גר הקל לא באתי אלא בתרמילי עאכ״ו מיד נתפייס אותו גר מאליו בא לו אצל הלל הזקן א״ל כל הברכות שבתורה ינוחו על ראשך שאם היית כשמאי הזקן לא באתי (להקהל) בישראל. קפדנותו של שמאי הזקן בקש לאבדני מן העוה״ז ומן העוה״ב. ענותנותך הביאני לחיי העוה״ז והבא. אמרו לאותו גר נולדו שני בנים לאחד קראו הלל ולאחד קראו גמליאל והיו קוראין אותם גרים של הלל:

אמר רב אשי אמר לי הונא בר נתן זימנא חדא הוה קאימנא קמיה דאיזגדר מלכא והוה מדלי לי המיינאי ותיתייה ניהליה ואמר לי (שמות יט, ו) ממלכת כהנים וגוי קדוש כתיב בכו כי אתאי קמיה דאמימר א"ל אקיים בך (ישעיהו מט, כג) והיו מלכים אומניך: