תלמוד על שמות 20:13

הבא על השפחה חייב עליה משום ארבע עשרה לאוין וכרת בידי שמים משום לא תזרע כרמך כלאים ומשום לא תחרוש ומשום לא תלבש שעטנז (ומשום לא תרצח) ומשום לא תנאף ומשום לא (תגנוב ולא תענה ולא) תחמוד משום אשת אב משום אשת אח משום שפחה משום זונה משום נדה משום עובדת כוכבים . אם היה ישראל וחלל עצמו וזרעו בעובדת כוכבים לא יהיה לו ער בחכמים ועונה בתלמידים. ואם היה כהן לא יהיה לו בן מגיש מנחה לה׳ צבאות:

רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה אַרְבַּע אַמּוֹת כול׳. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בַּר טַבַּאי. אֶרְאֶה בִנְחָמָה אִם לֹא הָרַגְתִּי עֵד זוֹמֵם. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים. עַד שֶׁיֵּיהָרֵג. שֶׁנֶּאֱמַר נֶפֶ֭שׁ תַּ֥חַת נָֽפֶשׁ. אָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח. אֶרְאֶה בִנְחָמָה אִם לֹא מַעֲלִים עָלֶיךָ כְּאִילּוּ שָׁפַכְתָּ דָּם נָקִי. בְּאוּתָהּ שָׁעָה קִיבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא יוֹרֶה אֶלָּא מִפִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח.

ותיפוק ליה (שמות כ, יב) מלא תענה משום דהוי לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו