תלמוד על שמות 32:11

כָּתוּב לֹ֣א אִ֥ישׁ אֵל֙ וִֽיכַזֵּ֔ב. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וְרַבָּנִן. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת טוֹבָה. לֹ֣א אִ֥ישׁ אֵל֙ וִֽיכַזֵּ֔ב. אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת רָעָה. הַה֤וּא אָמַר֙ וְלֹ֣א יַֽעֲשֶׂ֔ה וְדִבֶּר֭ וְלֹ֥א יְקִימֶֽנָּה: וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. לֹא אִישׁ הוּא שֶׁעָשָׂה דְּבָרָיו שֶׁלְאֵל כְּאִילּוּ אֵינָן. לָמָ֤ה יֶחֱֽרֶ֤ה אַפְּךָ֙ בְּעַמֶּ֔ךָ. וּבֶן־אָדָם֭ וְיִתְנֶחָ֑ם. לֹא בֶן עַמְרָם הוּא שֶׁעָשָׂה לְאֵל שֶׁיִּתנֶחָם. וַיִּנָּחֶ֭ם ײ֨ עַל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּר֖ לַעֲשׂ֥וֹת לְעַמּֽוֹ.

בחנוכה בנשיאים. בפורים ויבא עמלק. בראשי חדשים ובראשי חדשיכם. במעמדות במעשה בראשית. ובתעניות של ט׳ באב וז' אחרונות של עצירת [גשמים] ברכות וקללות אבל תעניות אחרות ויחל משה ומפטי׳ (ישעיה נה) דרשו ה' ויש אומרים שאין מפטירין נהגו בו העם ואין מפסיקין בקללות לפי שאינו מן המובחר להפסיק בקללות ולהתחיל בקללות: