Commento su Salmi 84:4

גם צפור מצאה בית. בחרבנו קננו בו הצפרים, ומדרש אגדה בבניינו מדבר והצפור היא כנסת ישראל:

גם. אם נאמר המזמור על דוד בהיותו בארץ פלשתים היה הזמן ההוא היתר על הבמות והיו מזבחות בכל מקום והיו מקננים בהם עופות אבל בבית המקדש לא היו מקוננים עופות מפני הטומאה כי אפילו בגג הבית עשו דבר שם שלא ינוח שם עוף והיו קורין אותו כליא עורב ואמר דוד אני אינני כמו העופות כי העופות הם מקננים את מזבחותיך ואני לא אוכל להיות שם: וזכר צפור דרור. שדרכם לקנן בישוב והוא עוף קטן קורין לו בלע"ז פשר"א: זכר דרור. שהוא חפשי בין בני אדם שמקנן בבתיהם: ואם נאמר על הגלות אמר כי עופות ימצאו להם מקום והם במקום מזבחותך החרב ומקננים שם העופות ואנחנו לא נוכל לחוג שם ולהקריב הקרבנות:

ושמא תאמר כי לא מחכמה חשקה בהנאת הגוף אשר הוא בשר ולא רוח ולא יטעם מב"ה כי אם הנפש ואם כן טוב טוב היה לה לחשוק אל משכנות ה' לז"א איך לא יתאוה לבי ובשרי אל בית המקדש של מטה כי הנה גם צפור הגרועה מבשרי מצאה בית וגם דרור מצא קן לה בלי ספק חוץ מבית המקדש ועם כל זה אני רואה כי חשקה לשית אפרוחיה את מזבחותיך ומה יתן ומה יוסיף לה לשית אפרוחיה שם מבמקום אחר כי הוא יתברך הוא ה' צבאות של מלאכי מעלה וגם מלכי ואלהי אך לא אלהי צפור דרור אך אין זה כי אם שאל עליון ה' מלפנו מבהמות ארץ נתן חשק בדבר טבעי בצפור דרור אשר דרכו ליקרב על מזבח ה' לשית אפרוחיה שמה כמתאוית להיות נשחטים אפרוחיה לשמים על מזבח ה' ומזה נשא ק"ו ומה האם צפור קלה אשר לא שיח ולא שיג לה ולא דעת לה חשקה נפשה לתת אפרוחיה אל מזבח ה' ומה גם עתה לבי ובשרי שיתאוו לרנן שירי זמרה בבית המקדש אל אל חי כי לא תבצר הנאה גם לגוף בשירי זמרה לה' בחצרותיו והנה הדבר הזה הוכחת הוראת מאת בורא כל כי דבר גדול הוא גם בית המקדש של מטה ואשרי אדם זוכה לבא בו:

ודרור. שם עוף מה:

בית, קן. הצפור תקנן גם אצל הבתים, והדרור מתרחק מבני אדם ויעשה לו קן על עצים גבוהים :

גם - כמו: גם בשחוק יכאב לב שטעמו כמו עד.

גם צפור. יתאונן על חרבנה ואומר שגם צפור מצאה בית במקום המזבח ודרור מצאה בה לעצמה קן אשר שמה שם אפרוחיה:

מצאה בית. במכלול דף ק"ו הובאה מלת מצאה עם מלות אחרות שהן מלעיל והנח הבא בסופן נכתב ולא תדגשו המלות שלאחריהן כמו מלאה גת (יואל ג') נוססה בו ודומיהן ובס"ס מלת מצאה בב' טעמים ועיין מ"ש בפ' קרח על ויוצא פרח:

גם צפור, המליץ יצייר ברוחו את הצפור והדרור המשורר ומנעים זמירות בקנו, כאלו הוא בן לוי העומד על הדוכן ומנעים זמירות לקונו, ויצייר את האפרוחים שהעלו על המזבח בזמן שהיה המקדש קיים, שהם אפרוחי הצפור הלז המשורר, וכאלו הצפור העלה את אפרוחיו לקרבן לה' על המזבח והוא הלוי המשורר לה' שיר הקרבן, ויאמר כי הצפור הלז מה נעים חבלו, כי הצפור כבר מצאה בית, והדרור כבר מצאה קן לה, הצפור אשר כבר שתה אפרוחיה את מזבחותיך והקריבה את גוזליה לקרבן על מזבחך, יש לה בית וקן בו תשיר את שיר ה' על קרבנותיה, אולם הלוי נדמה כצפור נודדת מן קנה כצפור בודד על גג, אשר אז לא יתן זמירות, כן על ערבי בבל תלוי כנורותיהם, עפ"ז יאמר, אם הצפור והדרור חי בלתי מדבר ימצא אושר כי ישיר את שיר ה' בבית וקן, וכ"ש כי אשרי יושבי ביתך, שבני אדם הם מצפים לישב ביתך, לא בקן ובית רק בבית ה', ולא שיהגו כצפצוף הצפור, רק שעוד יהללוך לדבר תהלותיך ונפלאותיך סלה סיום הענין:

אשר שתה. שמה:

אפרוחיה. הם פרחי כהונה שהיו עם המזבחות תמיד כמו האפרוחים בקן:

קן. כן נקרא מדור העוף כמו יקרא קן צפור (דברי׳ כ״ב) שתה. שמה:

ודרור - שם עוף מנגן, אולי נקרא כן בעבור שאין מנהגו לנגן כל זמן שאיננו חפשי וזה העוף ידוע הוא בספרד. אמר רבי משה: כי העוף שתולדתו לברוח מיישוב בני אדם יחוג למקום הכבוד מקום הקרבנות הקרובים לפניו דרך משל והם עושים כן, אולי היו קרבים אל מזבחך, שידעו מקום המזבח על כן שתה שם אפרוחיה. ורבי יהודה בן בלעם לעג לר' משה: כי מה דעת יש בעופות?! רק הפירוש כי נכספה נפשי לחצרות ה' ואל מזבחותיך ואני מתנודד ולא אמצא מה שאחפוץ, והנה הצפור מצאה בית וקן ואני אינני מוצא.

את מזבחותיך. עם מזבחותיך ר״‎ל על המזבחות:

קן לה. קוף רבתי ועיין מ"ש רבינו בחיי פרשת תולדות יצחק אצל קצתי בחיי:

מלכי ואלהי. כי אף על פי שאני בגלות אתה מלכי ואלהי:

אפרוחיה. בניה הקטנים כמו אפרוחים או ביצים (שם):