Midrash su Levitico 25:10

"וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים", (ויקרא כה) "מְלַמֵּד: שֶׁמִּתְקַדֶּשֶׁת וְהוֹלֶכֶת מִתְּחִלָּתָהּ, מִכָּאן אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה: מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא הָיוּ עֲבָדִים נִפְטָרִים לְבָתֵּיהֶם, וְלֹא מִשְׁתַּעְבְּדִים לַאֲדוֹנֵיהֶם, אֶלָּא אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּשְׂמֵחִים, וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַכִּפּוּרִים, תָּקְעוּ בֵּית־דִּין בַּשּׁוֹפָר, נִפְטְרוּ עֲבָדִים לְבָתֵּיהֶן, וְשָׂדוֹת חוֹזְרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן.

[א] "וקדשתם את שנת החמשים שנה" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "בעשור לחדש", יכול אין שנה מתקדשת אלא בעשור לחדש? כשהוא אומר "וקדשתם את שנת החמשים שנה" מלמד שהיא מתקדשת מראש השנה. אמר ר' יוחנן בן ברוקה, לא היו עבדים משועבדים נפטרים לבתיהם ולא שדות חוזרות לבעליהם אלא אוכלים ושותים ושמחים ועטרותיהם בראשיהם עד שהגיע יום הכפורים. הגיע יום הכפורים -- תקעו שופר, חזרו שדות לבעליהם ועבדים נפטרים לבתיהם.

עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ, אָמַר רַב נַחְמָן בּוֹא וּרְאֵה שַׁלְוָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע מָה הוּא, שֶׁהָיָה בֵּיתוֹ רָצוּף בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת, רַבִּי נִיסָא דְּקֵיסָרִי אָמַר לְמַרְגָּלִית שֶׁהִיא אֲהוּבָה עַל בַּעְלָהּ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְמַרְגָּלִית שֶׁמּוֹצִיאָה אֶת בַּעְלָהּ לַחֵרוּת, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כה, י): וּקְרָאתֶם דְּרוֹר. וְדַר, אָמַר רַב הוּנָא אִית אֲתַר דְּצָוְוחִין לְמַרְגָּלִיתָא דּוּרָה. וְסֹחָרֶת. רַבִּי בֵּיבָא בַּר אֲבוּנָא אָמַר פְּרַקְמַטְיָא נְפַקַת. הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית כג, טז): עֹבֵר לַסֹּחֵר.