וַיִּרְא֥וּ אֹת֖וֹ מֵרָחֹ֑ק וּבְטֶ֙רֶם֙ יִקְרַ֣ב אֲלֵיהֶ֔ם וַיִּֽתְנַכְּל֥וּ אֹת֖וֹ לַהֲמִיתֽוֹ׃
요셉이 그들에게 가까이 오기 전에 그들이 요셉을 멀리서 보고 죽이기를 꾀하여
ילקוט שמעוני על התורה
ויראו אותו מרחוק ובטרם וגו' אמרו נשסה בו את הכלבים ויאמר הנה בעל החלומות דיליה אתיא וטעין חלמוי אמר ר' לוי זהו עתיד להשיאנו לבעלים. א"ל הקב"ה אתם אומרים ונראה מה יהיו חלומותיו עתה נראה דבר מי יקום שלי או שלכם. ויאמר איש אל אחיו (כתוב ברמז קנ"ח). וישמע ראובן ויצילהו מידם והיכן היה ר' יוסי אומר כל אחד ואחד היה משמש את אביו יומו ואותו היום של ראובן היה. ר' נחמיה אומר אמר בכור אני וכל הסרחון אין נתלה אלא בי. רבנן אמרי הוא מונה אותי עם אחי דכתיב ואחד עשר כוכבים וגו' ואיני מצילו א"ל הקב"ה אתה פתחת בהצלה תחלה חייך שאין מפרישין ערי מקלט תחלה אלא בתחומך הדא הוא דכתיב את בצר במדבר בארץ המישור לראובני למדתך תורה דרך ארץ שכשהאדם עושה מצוה יהא עושה אותה בלב שמח. שאילו היה יודע ראובן שהקב"ה כותב אחריו וישמע ראובן ויצילהו מידם בכתפיו היה טוענו ומוליכו אצל אביו. אילו היה אהרן יודע שהקב"ה כותב עליו וגם הנה הוא יוצא לקראתך וגו' בתופים ובמחולות היה יוצא לקראתו. אילו היה בועז יודע שכותב עליו ויצבט לה קלי עגלות פטומות היה מביא ומאכילה. לשעבר היה אדם עושה מצוה והנביאים כותבין אותה ועכשיו שאין נביאים מי כותב אותה אליהו ומשיח והקב"ה חותם הדא הוא דכתיב אז נדברו יראי ה' וגו':