Quotation_auto zu Dewarim 31:17

ואמר וזנה אחרי אלהי נכר הארץ. להורות שאלו האלוהות הם נכרים ואחרים לעובדיה צועקין אליהם ואינם עונים. ואעפ"כ ישראל תאותם ורוחם וקרבם לעובדם. וזהו אשר הוא בא שמה בקרבו. שלא היה לו לומר אלא אשר הוא בא שמה. ואחר שתאותם וקרבם עמהם. ועזבני והפר את בריתי. וזה הענין הוא כמו שאמר הנביא אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות וגו'. וכן בכאן עוזבים אותי ומפירים בריתי לילך אחרי אלהי נכר הארץ. שהם נכרים אפי' לעובדיהם. ואמר וחרה אפי בו ביום ההוא. לרמוז שהשם רצה שישובו מחטאתם. ולכן חרה אפו בהם מיד בעת חטאתם. בענין שיזכרו וישובו אל ה' ולא ישליכו אחרי גום חטאתם. כי זה חסד אלהי שעושה עם ישראל לפקוד עליהם חטאתם מיד. כאומרו רק אתכם ידעתי וכו'. ואמר שלמה בתפלתו יהי ה' אלהינו עמנו כאשר היה עם אבותינו במדבר. שיהיה פוקד עליהם מיד עונותיהם. בענין שלא ישכחוהו. ולפי שנראה זה דבר זר. אמר ויהיו דברי אלה קרובים אל ה' אלהינו לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו. כלומר כל שאלתי ובקשתי שיהיו דברי קרובים אל ה'. ולא ישכח להביא ייסורים על עמו דבר יום ביומו. כי זה חסד גדול שעושה עמהם. כאומרו ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש העושה הרע כמעשהו. מיד בלי איחור ושכחה. ולכן אמר וחרה אפי בו ביום ההוא מיד. ואם לאו ועזבתים והסתרתי פני מהם זמן רב. ואח"כ אפרע מהם הכל. ובזה ומצאוהו רעות רבות וצרות. לפי שהם חייבים לי מזמן רב:

או שיאמר וחרה אפי בו ביום ההוא וכו'. שסיפר שלשה דברים של עונש כנגד שלשה דברים שעשו. האחד וזנה אחרי אלהי נכר הארץ. והשני ועזבני. והשלישי והפר את בריתי. כי אם היו עובדים ע"ז ולא היו עוזבים את ה' לא היה כ"כ רע. וכן אם עזבוהו ולא היה להם ברית כרות עם השם באלה ושבועה לא היה כ"כ רע. אבל הפרו בריתי שכרתי אתם. וכנגד השלישי שהיא הע"ז אמר וחרה אפי בהם. וכמו שאמר כל זמן שע"ז בעולם חרון אף בעולם. וכנגד ועזבני אמר ועזבתים. וכנגד הפרת ברית אמר והסתרתי פני מהם. וכל זה מדה כנגד מדה. בענין שבזה ישובו אל ה'. כי זה חסד גדול מהשם למדוד מדה כנגד מדה. בענין שיאמר האדם צדיק הוא וצדיק דינו. כי בזה חטאתי ובזה בא לי העונש. וזהו ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו מדה כנגד מדה. בענין שבזה יכיר חטאתו. וכמו שפירשתי למעלה בפסוק וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך. בענין שכשתשוב לחקור בלבבך מה שאתה עשית לא תקרה תגר. ובמאמר שהמע"ה כי גם פעמים רבות ידע לבך אשר גם אתה קללת אחרים. ולכן לא תחוש ולא תשמע עבדך מקללך. בענין שהשם מעניש אותם מדה כנגד מדה בשלשה דברים שחטאו. והיה ראוי להם להצדיק עליהם הדין. והמה דברו כזבים ואמרו הלא על כי אין אלהי בקרבי בא לי כל זה. ולכן ואנכי הסתר אסתיר פני מהם. ועזבתים למקרה ופגע על כל הרעה אשר עשה:

או שיאמר שהם עשו תשובה ואמר כל אחד אני מכיר בחטאי. כי לפי שאין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה. לומר שאע"פ שהיו אומרים חטאנו בפה לבם לא כן יחשוב. כאומרו בפיו ובשפתיו כבדוני ולבם רחק ממני. ואחר שהם הכירו זה. אסתיר פני של זעם מהם על כל אשר עשה. אע"פ שפנה לאלהים אחרים שהוא עון חמור. וזה כי פנה אל אלהים אחרים. כמו כי עם קשה עורף הוא: