Chasidut על בראשית 22:11

עוד תתבונן הנה על מה עשה י"י ככה שתבוא אלינו בתורה מצות קדושת השם על ידי גזירה שוה כפולה. הנה גזירה שוה היא מדה השניה בי"ג מדות שהתורה נדרשת, והוא נגד מדה השניה שבי"ג מדות הרחמים שהוא רחו"ם (שמות לד ו). והנה באה אלינו מצות קידוש השם בגזירה שוה כפולה, סוד רח"ם ארחמנ"ו נאו"ם י"י (ירמיה לא יט), היינו רחו"ם כפול היא מצות מסירת הנפש, שמוסר רמ"ח איברי נשמתו לשורש נשמתו בקודש העליון, כי כאשר באת אלינו הנשמה ברמ"ח איברים בעולם הזה, אף על פי כן נשאר שורש רמ"ח איברים במקור העליון, כי רוחניות אינו נעתק ממקום למקום רק מתרבה. וז"ש בדברי הק' מהרד"ב שדרש בפסוק (במדבר י ב) עשה לך שתי חצוצרות כסף, שתי חצאי צורות. ואמרנו בזה שתי חצאי צורות, היינו החצי צורה אשר היא בשורש העליון, והחצי צורה שבגופך כסו"ף יכספו וישתוקקו זה לזה. וזה שדרשו במדרש (במ"ר פט"ו י"ד) על הפסוק הלזה עשה לך שתי חצוצרות כסף, הה"ד (משלי כד כא) ירא את י"י בני ומל"ך המליכהו עליך, כי בהכסף והתחברות ב' חצאי צורות רמ"ח רמ"ח, הוא סוד מלכו"ת שמים שלימה (ברכות י"ד ע"ב), (בגימטריא מלכו"ת הבן הענין). וז"ש המליכה"ו עליך, סוד רח"ם ארחמנ"ו. וזה שתמצא אחר העקידה שהוא ענין מסירות הנפש בתשוקה למקור מחצבתה, נאמר (בראשית כב יא) אברה"ם אברה"ם כפול רח"ם ארחמנ"ו, על כן ענין קידוש השם באת אלינו על ידי גזירה שוה כפולה, גזירה שוה בסוד רחו"ם, והוא סוד הכפל רח"ם ארחמנ"ו, שהוא מסירות הנפש העיקרי בקבלת עו"ל מלכו"ת שמי"ם. והנה תשכיל יותר מזה כאשר הנפש תשתוקק באמת להיכלל רמ"ח איברים ברמ"ח העליונים, הנה מתחברים ומתהווה מספר מלכו"ת. והנה הגם שהוא בסוד מטי ולא מטי, ותשאר הנפש בחיים בעולם הזה, עם כל זה כבר נשתלם במקורה בחינת מלכו"ת שמים, וגם בה בעולם הזה, כי הדרין לכללין שרוחניות אינו נעתק ממקום למקום רק מתרבה, וזה שתמצא עו"ל מלכו"ת שמים, בגימטריא ב' פעמים מלכו"ת. והנה ידידי תתבונן עוד כיון שאמרנו שמדת הגזירה שוה היא נגד מדת רחו"ם שבי"ג מדות, באת אלינו מצות קידוש השם על ידי גזירה שוה דייקא, מפני שמדת רחו"ם הוא סוד השערות שעל השפה, נרמז לנו שמצות קידוש השם הנאמרת בשפתינו והוא מסירות הנפש בכח, איתחשב כאלו היה בפועל. הדרן לנידון דידן מענין קר"ח, תתבונן עוד מה שאמרו רז"ל (סנהדרין ק"ט ע"ב) לקח מקח ר"ע לעצמו, דהנה בנשמה איתגליף כ"ז אתוון דאורייתא כנודע מזוהר הק', והאב המוליד את בנו גליף ביה מן כ"ז אתוון אחרנין. וזה סוד והאדם ידע א"ת חוה אשתו (בראשית ד א), השפיע בה כ"ז אתון מא' עד ת', ותהר ותלד א"ת קין. והנה לקח קרח לעצמו מה שהיה מוכן לדבר גדול שתתגלה על ידו סוד הקדושה בעשרה מישראל, עשרה פעמים כ"ז בגימטריא ר"ע, אנ"י ישינה ולבי ע"ר (שיר השירים ה ב), (הוא סוד ע"ר מצות הנהוגין גם בגלות בחוץ לארץ). וז"ש רז"ל לקח מקח ר"ע לעצמו, והבן:

עשה לך שתי חצוצרות כסף וכו' (במדבר י ב). הרב הקדוש מהרד"ב זצוק"ל פירש חצוצרות, מלשון חצא"י צורו"ת, עיין שם דבריו כי מאוד עמקו מחשבותיו. ועל פי דבריו הקדושים נ"ל לפרש, דהנה הנפש היורדת לגוף האדם היא מהשכינה אם הבנים, וכבר ידעת כי הרוחניות לא יעתק ממקום למקום רק יתרבה, ואפילו שיורד ממקומו אף על פי כן ישאר במקום הראשון. והנה הנשמה גם כן הגם שיורדת לגוף האדם, עם כל זה תשאר בצורתה במלכות שמים אם הבנים, על כן תקרא הנשמה שתי חצאי צורות חציה למעלה וחציה למטה. והנה כבר ידעת שהנשמה כלולה מרמ"ח איברים רוחניים דמיון הגוף, והנה נתן הש"י לעמו רמ"ח מצות עשין להאיר על ידם רמ"ח איברי הנשמה, היינו שיאירו בה רמ"ח איברין דמלכא, היינו רמ"ח עליונים שבחלק הנשמה אשר היא ספונה למעלה בשכינה, ואז מתדבקין רמ"ח ברמ"ח, בסוד הבן יקיר לי וכו' רח"ם ארחמנ"ו וכו' (ירמיה לא יט). וזה סוד אברה"ם אברה"ם (בראשית כב יא) ב' פעמים רמ"ח, (כתוב אצלינו במקום אחר). ובהיפך יובן הדבר בהיפך, בשומו מסך המבדיל ח"ו כשלא ישתוקק לדבק בחלק הנשמה העליונה על ידי המצות, אזי כמים הפנים לפנים, והבן. וזה סוד מלכו"ת שמים שלימה (ברכות י"ד ע"ב), כי ב' פעמים רמ"ח בגימטריא מלכו"ת, והבן. וזה עשה לך שתי חצוצרות (היינו השתי חצאי צורות), כסף שיהיו משתוקקים זה לזה זה לקבל וזה להשפיע, ויהיה מלכו"ת שמים שלימה, והכל על ידי קיום המצות, וגם שאר הפסוק יש לפרש על דרך זה, ולא הארכנו כעת:

דבר אחר ולא נחם אלקים (שמות יד יז). למה דרך ארץ פלשתים (נראה דצ"ל למה לא דרך ארץ פלשתים), אמר רבי שמעון בר אבא אמר רבי יוחנן כיון ששמעו הכנענים וכו', עמדו וקצצו הנטיעות, כיון ששמעו שנתעכבו מ' שנה במדבר וכו' (שמו"ר פ"כ ט"ז). נ"ל דדרש כי אמר אלקים פן ינחם העם, היינו הכנענים יתנחמו על מה שעשו ויחזרו ליטע, בראותם מלחמ"ה, מלחמה אותיות מלחה מ', היינו שיראו שישובים בארץ מלחה היינו מדבר מ' שנה ויאמרו שישובו מצרימה: ורבינו הגדול אומר לפי שבקש הקב"ה ליתן אימתו של ישראל על אומות העולם וכו'. ויתפרש לפי זה כי אמר אלקים פן ינחם העם (אומות העולם) בראותם מלחמה, (בראותם כי י"י נלחם להם) ושבו מצרימה, ושבו להתבונן מה שנעשו להמצריים בקשיות ערפם: מהו ויסב (שמות יד יח). שהיקפן הקב"ה כשם שהוא אומר (זכריה ב ט) ואני אהיה לה נאום י"י חומת אש סביב וכו', ולא בעולם הזה לבד אלא לעתיד לבא כו', שכן אמר דוד (תהלים קכה ב) ירושלים הרים סביב לה וד' סביב לעמו, עכ"ל (שמו"ר פ"כ י"ז). צריך להתבונן למה הוצרך הש"י להקיף, וכי לא סגי שמירתו ית' בלבד. וגם איך יצדק בו ית"ש הקפה. וגם איך יבאר "ויסב לשון הקפה, והכתוב אומר "ויסב וכו' דרך המדבר ים סוף. ויש לפרש על פי מה דמקובל בידינו דלנפש חיה הלזו השוכנת בקרבנו, יש גם כן אור פנימי ואור מקיף כמו בכל אורות העליונים, היינו אותו חלק אשר באפשרי שיהיה נגבל בכלי הוא לאור פנימי, וחלק שאי אפשר לו להיות נגבל נשארת לאור מקיף. והנה ידוע לנפש יש רמ"ח איברים ושס"ה גידים רוחניים, והנה הוא כמו כן לאור המקיף, והנה ממעשה המצות לפי הדין המוכרח על פי התורה, מאירים רמ"ח איברי הנפש הפנימים שהם נגבלים, כמו כן כל המצות נגבלים זה כשר וזה פסול, ועל ידי דקדוקי המצות שהוא ממדת החסידות יותר ממה שהדין מחייב, מאירים רמ"ח איברי הנפש המקיפים בלי גבול, כמו כן הדקדוקים אין להם גבול, זה מדקדק כך וזה יותר כנודע. והבן כי כן הוא בכל המצות, דהיינו אסור לאכול בהמה טריפה, אבל אם הורה חכם להכשיר ודאי מותר, והנה המדקדק לא יאכל אפילו מבהמה שהורה בה חכם, והמדקדק יותר לא יאכל בדאיכא שום צד ריעותא. (והנה המאיר על ידי מצותיו ודקדוקיהם לפנימי ומקיף, הוא המקבל עליו עול מלכות שמים שלימה (ברכות י"ד ע"ב), סוד הבן יקיר לי אפרים וכו' "רחם "ארחמנו וכו' (ירמיה לא יט), ב' פעמים רמ"ח דפנימי דמקיף בגימטריא "מלכות, הוא סוד "מלכות שמים שלימה. מה שאין כן בלא דקדוקים, הוא סוד חצי המלכות (אסתר ה ג) שרצה אחשורוש לבטל אור המקיף ח"ו. ותתבונן באברהם אבינו בציווי העקידה נאמר (בראשית כב א) "אברהם פעם אחת רמ"ח, ואחר כך כשהיה מדקדק במצוה כמו שנכתב אצלינו בפסוק (בראשית כב י) וישלח אברהם את ידו וכו', נאמר לו (בראשית כב יא) אברהם אברהם ב' פעמים פנימי ומקיף). והנה ידוע למשכילים דבחינת אור מקיף הוא שמירה מן החיצונים שבורחים מן האור מקיף. הנה בכאן מצות ירושת ארץ ישראל הוא מצוה ממנין תרי"ג, והנה הלכו לרשת את הארץ, והנה היו דרך קרוב דרך ארץ פלשתים. אבל נעשה גדר וסייג לדבר לבלתי הלוך דרך ארץ פלשתים פן בראותם מלחמה וכו', הנה הוא גדר וסייג ודקדוקי המצות, ועל ידי זה נעשה להם הארות אור המקיף לשמירה מעולה מן החיצונים. ז"ש ולא נחם "אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא, ואין כאן דקדוק וסייג רק עיקר המצוה, ולא נעשה רק הארת אור פנימי ועדיין יש פחד מהחיצונים, ואמר אלקים פן ינחם וכו' והוא גדר ודקדוק, ויסב אלקים וכו' דרך המדבר ים סוף, דקדוק עצום לילך במדבריות לקיים המצוה כתיקנה בלי מיחוש. ועל כן אמר "ויסב, הסיבן והקיפן באור מקיף לשמירה מעולה מן החיצונים, על ידי זה שהוליכן דרך המדבר ים סוף. וז"ש הנביא (ירמיה ב ב) (זכרתי לך חסד נעוריך), אור המקיף הוא מבחינת חסד התפשטות, מה שאין כן אור פנימי בגבול מצומצם בחינת גבורה, (אהבת כלולותיך) זאת היא לך לירושה מהכולל שלך, היינו מאברהם אבינו הכולל כל נשמות ישראל והוא קיים המצות בדקדוקיהם, (והוא) לכתך אחרי במדבר וכו' לא דרך ארץ פלשתים, מחשש לבל יבוא לנגוע בקצה איסור, הבן הדבר: