Chasidut על שמות 16:16

ונודע אומרם ז"ל (סוטה מ"ח:) כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר אינו אלא מקטני אמנה וכו'. כי ה' הנותן לחם לכל בשר דבר יום ביומו ואינו מצטרך להכין לחם מיום אחד לחבירו. שעל כן בצאת ישראל ממצרים והיתה יהודה לקדשו לנחלה לו והתחיל לספוק להם מזון במן שהוריד להם, היתה הצווי מפורשת מאתו יתברך ונאמר (שמות ט"ז, ט"ז) זה הדבר אשר צוה ה' לקטו ממנו איש לפי אכלו עומר לגלגולת וגו'. שלא יאמר אדם לפי שעתה מצוי הוא אלקט הרבה פן לא יהיה למחרתו. לא כן כי ה' שמזמין היום יזמין למחר ולא ייעף ולא ייגע ולא תלקטו כי אם על יום אחד לא יותר. ואף על פי כן וילקטו המרבה והממעיט. שאחד הרבה בלקיטתו לחסרון אמונתו בה' פן יחסר לו מאכל לפיהו. אבל וימודו בעומר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר.

ויראו בני ישראל ויאמרו איש אחיו "מן הוא כו' (שמות טז טו). שמעתי מפה קדוש כבוד אדמו"ר הנ"ל זצוק"ל שהיה המן דק ובהיר כל כך ברוחניות, עד שעל ידי אכילתו נזדכך הגוף והיה ניכר לכל אחד פנימיות חבירו ומחשבתו. והנה איש אשר היה מכיר את חבירו ביום אתמול, בלא הודע פנימיותו וחשבו לצדיק או בהיפך, וכהיום שאכלו את המן נתוודע לו פנימיותו ולא הכירו, כי נדמה בעיניו כאיש אחר. וזה ויאמרו איש אל אחיו מן הוא, ר"ל מי הוא זה כי נהפך לאיש אחר, (כי לא ידעו מה הוא מהיכן בא להם זאת הידיעה, ויאמר משה אליהם הוא הלחם וכו, ור"ל שעל ידי הלחם הזה באה לכם זאת הידיעה, נ"ל לפי דבריו) עד כאן דבריו הקדושים. ולפי זה יתפרש בסמוך (שמות טז טז) זה הדבר אשר צוה י"י לקטו ממנו וכו' מספר נפשותיכם, הוא לראיה לדבר הזה שהמן הוא מסוגל להתראות מחשבות הנפש, כי הנה הוא עמר לגלגלת, ואם כן כל עמר בא מכוון לכל נפשותיכם. וזהו גם כן מספר, לשון "ספיר ובהירות, היינו כפי בהירות נפשותיכם, ועצה היעוצה איש לאשר באהלו תקחו, ר"ל כיון שאתם רואים שהמן מגלה מסטורין שלכם, על כן זאת עשו איש לאשר באהלו תקחו, אה"ל הם המדות של כל אחד, כנודע שהם ו' מדות כל אחד כלול מכולם בגימטריא "אהל, והמדה הז' כוללם בסוד "אהל, "לאשר היא תשובה עילאה. ור"ל כיון שעל ידי המן יתוודע לכם פגם המדות של כל אחד, אזי תקחו לתקן מדותיכם תשובה היינו "אשר, ויהיו פרצופיכם שלם בקבלת המוחין של המדות מתשובה ויהיה עמר לגלגלת, והבן מאד ומאוד כי קצרתי, וסמכתי על המשכיל: