Chasidut על שמות 20:11

וְכָל הַשִּׁשָּׁה טְפָחִים כֻּלָּם כְּלוּלִים וּמֻנָּחִים בַּבְּרִית, כִּי הַשִּׁשָּׁה טְפָחִים הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת שֵׁשֶׁת יָמִים שֶׁבָּהֶם עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, בִּבְחִינַת (תהילים ל״ט:ו׳): הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּ יָמָי; כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ׳:י״א): שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' וְכוּ' וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; הַיְנוּ שֶׁכָּל הַשֵּׁשֶׁת יָמִים, בְּחִינַת הַשִּׁשָּׁה טְפָחִים, הִנִּיחַ כֻּלָּם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שֶׁהוּא שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם לא): בְּרִית עוֹלָם בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

היוצא לנו מזה דתכלית מלאכת המשכן לכפר על עון העגל, ואקדים מה שאמרתי פירוש נפלא על הפסוק (איכה א' ז) זכרה ירושלים ימי עניה וכו' שחקו על משבתיה, על פי מ"ש הגאון ביערות דבש (חלק ב' דרשה ג') טעם על שבדברות הראשונות נאמר (שמות כ יא) כי ששת ימים וגו', ובאחרונות נאמר (דברים ה טו) כי עבד היית וגו', כי שבת מנין עלינו מאומות העולם, כי שום אומה לא ינוחו בשבת, וזהו המתנה שנתן ה' לנו שאומות העולם לא ישביתו בו, למען שזכות שבת יגין עלינו. והנה לפי טעם כי ששת ימים וגו', אף האומות בכלל שמירה, אבל לטעם כי עבד היית במצרים, זה לא שייך באומות, ולכך בדברות הראשונות קודם שחטאו היה חירות משיעבוד מלכיות, אין קפידה אם גם האומות ישמרו שבת, כי אין צריך להגנה, לכך כתיב כי ששת ימים וגו', אבל בדברות אחרונות אחר שחטאו ונגזר עליהם גלות, ראה הקב"ה ליתן להם לבד השבת ולא ישבתו בו זרים, לכך כתיב כי עבד היית וגו' דזה ליתא באומות, עד כאן דבריו. והנה הטעם על ששבת הוא הגנה מהאומות, נ"ל דהנה היה ראוי להיות חירות משיעבוד מלכיות מעת מתן תורה (עיין עירובין נ"ד ע"א), רק דעל ידי אותו עון סרך עבודה זרה נתקלקל. והנה כבר אמרו רז"ל (שבת קי"ח:) כל המשמר שבת כהלכתו, אפילו עבד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו, ואם כן לפי זה כששומרין ישראל שבת כהלכה וכראוי, אם כן לא יחשב להם אותו עון שנפקד על כל דור, כאמור (שמות לב לד) וביום פקדי, אם כן היה ראוי להיות חירות משיעבוד מלכיות. ועל פי זה נבין גם כן איך על ידי שבת ניתקן, וגם להבין על ידי זה שלא סתרו מאמרי רז"ל, דמאמר אחד איתא דעל ידי שלא שמרו ישראל שבת ראשונה בא עמלק (שבת קי"ח ע"ב), ומאמר אחד איתא (שמו"ר כ"ו ב') דעל ידי שאמרו היש ה' בקרבינו אם אין. ואבאר דהוא הוא ושני המאמרים אחד הן, על פי מ"ש הגאון ביערות דבש שם ביאור דברי רז"ל הנ"ל השומר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו, ותורף דבריו בקצרה הוא, דהנה טעיות דור אנוש היה דאף שהעולם מחודש ברצונו ית"ש, עם כל זה לגודל יקר מעלתו יתברך, חלק הנהגת העולם לכוכבי השמים וכסילהם, כמלך שמוסר הנהגת המדינה לעבדיו עושי רצונו. והנה ידוע מחכמי התולדות כי משפט יום השבת לפי הנהגת כוכב ומזל שבתאי, הוא להיות בו עצב ותוגה ויגון וצער מאין פנות אל המנוחה והשמחה, והנה מה שישראל שמחים עלי גיל ומזמרים בשבת קודש, מורים בזה כי אין הממשלה להמזלות, ואין כחם יפה לענוש העוברים על מצותם ומשפטיהם, ולה' הממשלה ולו הארץ לתת שכר טוב לשומרי מצותיו. והיינו השומר שבת כהלכתו דייקא, אפילו עבד עבודה זרה כדור אנוש דייקא מוחלין לו, דמראה בזה סתירה לטעות הנ"ל, עיין שם עד כאן. והנה ידוע דכל האומות נתונים נתונים המה תחת משפט הכוכבים, ואותנו לקח ה' כנאמר (דברים ד יט) אשר חלק ה' אותם לכל העמים וגו', ונאמר (ירמיה י ב) יחתו הגוים מהמה, ונמצא אנחנו תחת יד המלך מלכי המלכים ולמעלה מהמזל והשרים, וראוי להיותינו עליונים על כל גויי הארץ, אבל על פי מזל הם המנגדים לישראל, כמבואר בספרי החכמים ובחיבור הגאון הנ"ל כמה פעמים בענין צדק דקאי במערב (שבת קנ"ו ע"ב), וכמ"ש בדרוש שיר השירים, ואם כן נהפוך הוא. ואם כן לפי זה יובן שפיר דשמירת שבת מורה דאין אנחנו נתונים תחת המזל רק תחת יד המלך וממילא הוא הגנה מאומות, ואם כן מה שלא שמרו שבת ראשונה, הוא ממש מה שאמרו היש ה' בקרבינו אם אין, והבן כי נכון הוא מאד.

ובזה הרווחנו טוב טעם בקושיא שהביאו המפרשים למה לא היה יורד המן בשבת ותבואה גדילה בשבת ועיין באלשיך הקדוש. ולפי הנ"ל יובן, דידוע כי וא"ו ימי המעשה הם מה שברא הקדוש ברוך הוא בהם את עולמו כדכתיב (שמות כ, יא) כי ששת ימים עשה כו', שהוא אור הישר כנ"ל. ושבת הוא שהעולמות מסתכלים ומשתוקקים לעבודתו וחוזרים לשורשן לאדון כל לידבק בקדושתו כדאיתא במדרש בפסוק (בראשית ב, ב) ויכל אלהים וכו', שמשתוקקים ביום השבת ובמה שמשמחין אותו למטה הוא חוזר כנ"ל שמה שהעולמות חוזרים אליו הוא אור חוזר. וידוע כי המן שירד משמים היה רוחני וביורדו למטה לעולם הזה נעשה בגוון גשמי קצת הוא השפעה מלמעלה למטה דהוא אור הישר גלל כן לא ירד בשבת, כי שבת הוא היפך דבשבת הוא אור החוזר כנ"ל, מה שאין כן תבואה גדילה בשבת. דידוע מה שכתבו חכמי האמת דלמה גדילה, כדי שישכל אדם, כי על ידי אכילת אדם מעלה דומם צומח למעלה עיין שם, וכיון דגידול תבואה שעל ידי זה יהיה הגבהה מלמטה למעלה דהוא אור החוזר כנ"ל לכן גדילה בשבת כי שבת הוא אור החוזר כנ"ל: