תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Chasidut על שמות 20:7

אגרא דכלה

וחשוכא פריש. הוסיף תיבת פריש שאינו מבואר בתורה. והנראה כי היכי דלא נטעה לפרש דהכי קאמר (בראשית א ב) והארץ היתה תהו ובהו וחשך, וכל זה היה על פני תהום דהיינו הארץ הלזו שהיתה תהו ובהו, וחשך היתה על פני תהום. ואי אפשר לפרש כן דאם כן הוה ליה לנקוד וחשך בקמץ הוי"ו, כמו וי"ו של ובהו. וגם הטעם היה לו להימשך הפשטא קטן עד וחשך. אלא על כרחך וחשך קאי לסיפא לענין בפני עצמו, לומר וחושך הוה פריש על פני תהום, על כן הוסיף תיבת פריש. ויש להתבונן עוד על פי מ"ש בזוהר (ח"ב צ"א ע"ב) בפסוק (שמות כ ז) לא תשא כו', דהשם המפורש פריש על פני תהום חקוק בצרורא, וכשנשבעין לשקר ח"ו אזי השם הקדוש מנשא את עצמו מן התהום, לולי שהש"י מזמין את המלאך יעזריאל בגימטריא חש"ך, ממונה על זה לחקוק את השם המפורש, הנה הזמינו הש"י מבראשית לפרוש את השם המפורש על פני תהום בעת המצטרך. וזה באפשר שרמז המתרגם וחשוכ"א פריש כו'. ר"ל אותו החשך שהוא מלאך הנ"ל, הוא חוקק את השם המפורש על פני תהום. והנה לפי זה תיבת פריש הרומז לפרישת שם המפורש, לא נכתב במקרא, ונמסר בתורה שבעל פה שהוא תרגום, להורות לנו דאין מוסרין שם המפורש, רק מפה לפה למי שראוי לו בחשאי (עיין קידושין ע"א ע"א), נ"ל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ליקוטי מוהר"ן

וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי אֱמֶת זוֹכֶה לִמְצֹא הַפֶּתַח, כִּי עִקַּר אוֹר הַמֵּאִיר הוּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים כ״ז:א׳): ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי, וְעַל־יְדֵי שֶׁקֶר הוּא מְסַלֵּק אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ׳:ז׳): לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' לַשָּׁוְא, כִּי עַל־יְדֵי שָׁוְא מְסַלֵּק אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָיו**),
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ישמח משה

ועל פי זה יובן לא תשא וגו' כי לא ינקה וגו' (שמות כ ז), כי אחד מעמודי התשובה להסיר הגזירה היא התפילה, על כן הוא מדה כנגד מדה. ועל פי זה יובן (תענית ח'.) ילך אצל חסיד שבדור ויתפלל עליו, ולא אמר בעדו, והבן. ולפעמים על ידי שפעל בשרשו נפעל גם למטה, ולפעמים לא נפעל למטה. וזה דברי ר' חנינא בן דוסא (ברכות ל"ד ב') אם שגורה תפילתי בפי, אז יודע אני שיש לה התקשרות מלמעלה למטה ומתוקן הכל, יודע אני שהיא מקובל פירושו על החולה, כי אם כונתו על התפלה, היא מקובלת ראוי לומר והבן, אלא ודאי דקאי על החולה. והנה קשה באמת למה לא אמר על התפלה. ולפי מ"ש אתי שפיר, דהתפלה מקובלת תמיד, ואם לאו יודע אני שהוא מטורף, ר"ל החולה, כי התפלה אין לה התקשרות למטה, רק פרחת לעילא ונשארת שם, והבן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

קדושת לוי

זמין למנויי פרימיום בלבד
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא