פירושים על בראשית 1:26: רש״י, רמב״ם, אבן עזרא ועוד

תשובה האמור כאן אינו ענין דמות, דא"כ למה כפל ואמר בצלמנו כדמותינו, אלא הוא שם של כח אור רוחני שברא האלוק העליון למעלה לצורך הספירות וצבא השמים, והוא נקרא אצל המקובלים בשם אור מקיף, ואי אפשר לשום ספירה שבקדושה ולשום נשמה ולשום מלאך להתקיים ולעמוד בלתי לבוש מן אור מקיף הזה, שהוא מקיף אותם, וכן נשמה של בני אדם היורדת למטה בתוך הגוף, מוכרח שיהיה לה לבוש נמשך ונעשה מן אור המקיף הנז' הנקרא בלשון תורה בשם צלם, ויש לאדם שלשה בחינות, הא' אור מקיף הנקרא צלם שהאדם חי ומתקיים בו, ועל זה נאמר ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא אותו, והא דאמר בצלמו ולא אמר בצלם, היינו ע"ד מ"ש השי"ת ואני נסכתי מלכי, דהכונה הוא מלך שלי אשר אני המלכתיו למטה בארץ, וכן כאן אמר בצלמו, כלומר צלם אשר האלקים תקנו ובראו ועשאו ויצרו, ועוד יש לאדם ב' בחינות אחרים, וכל א' נקרא צל, ולא נקרא צלם אלא צל חסר מ"ם, ועליהם נאמר ונסו הצללים. וכל בחינה ובחינה מאלו השלשה הנקראים צלם וצל צל, נמשך ממקום אחר פרטי עליון אשר בראו האלקים ויצרו ועשאו, וכמ"ש בספר הכונות בדרוש הו"ר ע"ש:

וַיִּ֩יצֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים אֶת־הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַֽיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה׃

ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ. ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם. ויברך אותם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ. ראוי לשום לב למה נזכר כאן שם אלהים אחר שכבר היה העולם שלם ועוד אומר נעשה לשון רבים ועוד אומר בצלמנו כדמותינו למה לא אמר בדמותינו. ולמה הכפל ועוד אומרו וירדו בדגת הים ובעוף השמים וגו׳. למה לקח זה הסדר לא ממטה למעלה ולא ממעלה למטה. ועוד אומרו נעשה לשון רבים ואדם ל׳ יחיד וירדו לשון רבים. ועוד אומרו אח״כ ויברא אלהים את האדם בצלמו למה בתחלה אמר נעשה לשון עשייה ולבסוף לשון בריאה. ועוד אומרו את האדם ובתחלה אומרו אדם ועוד הכפל בצלם אלהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם מה הכפל ומה הכוונה ועוד אומרו ויברך אותם אלהים אם היינו פרו ורבו מהו ויאמר להם אלהים פעם ב׳. ואם הברכה זולת פרו ורבו מה היא הברכה. ועוד אומרו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים וגו׳ אחר שלא הותר בהם באכילה כמו שאמר הנה נתתי כל עשב וגו׳ א״כ מהו ורדו בדגת הים. ואפשר לומר לפי שלמעלה זכר כל הנבראים כלם כל א׳ בזמנו שנברא בו. עתה זכר ענין האדם בסוף הנבראים כלם לפי שתחלת המחשבה הוא סוף המעשה כי כוונת כל הנבראים כלם הוא בעבור האדם כאשר יתבאר במקום אחר בס״ד. והנה תכלית האדם הוא להשגת הנשמה כי בה ישכיל מושכלותיו ית׳ ולעבוד עבודתו. וז״ש ויאמר אלהים הוא מדת הבינה שממנה סוד הנשמה כנודע. ואמר נעשה אדם בצלמנו ששם אדם יאמר על נמצא א׳ נברא מקובץ מגוף ונפש ורוח ונשמה כי בלעדם לא יקרא אדם. ואמר נעשה לשון רבים לפי שהוא מקובץ מחלקים רבים מנותנים רבים כי הגוף מהיסודות והנפש מהעשייה. והרוח מהיצירה והנשמה מבריאה ונשמה לנשמה מאצילות כנודע ואמר אחר שיעשה זה האדם כנז׳ בודאי צריך שיהיה נשמר ומלובש בצלם אלהים כנז׳. כאומרו אך בצלם יתהלך איש כנז׳ וזהו בצלמנו. ובזה יהיה כדמותנו שיהיה לו מורא על הנבראים. כי אדם אית ליה מזלא. וכמו שהאל ית׳ מושל בעליונים ובתחתונים כן האדם השלם מושל בתחתונים וירדו בדגת הים ובעוף השמים ר״ל כמו שימשול ביותר תחתון שהוא דגת הים כן ימשול ביותר עליון שהוא עוף השמים ובבהמה ובכל הארץ וגו׳. ירצה ימשול בכל חלקי העולם. והנה האל ית׳ עשה שנוי א׳ בבריאת אדם הראשון שהיה יציר כפיו ית׳ מכל שאר בני האדם הנולדים ממנו. והוא כי אדם הראשון נברא בקומתו בתכלית הגודל ולא גדל מעט מעט כשאר בני אדם. וג״כ בשכלו נברא שלם ולא כשאר הנבראים אחריו כי עיר פרא אדם יולד. ולזה בתחלה זכר נעשה אדם ואמר נעשה ולא נברא כי הבריאה תאמר על הדבר ההיולי שהולך ויצא לפועל אמנם עשייה תאמר על הדבר הנעשה כמו שהוא ולזה במאורות וכל מעשה בראשית אמר עשייה כמשרז״ל (חולין ס׳) כל מעשה בראשית בקומתן נבראו בצביונן נבראו. וזאת נעשה אדם בצלמינו ולא אמר האדם כי הכוונה על א׳ לבד לא כל המין וזהו נעשה אדם וג״כ הצלם האלהי יהיה בו שלם ולא יגדל מעט מעט כמו כניסת הצלם בבני אדם שהוא נכנס בהם מעט מעט כנודע מדברי הרי״א זללה״ה. ונתן הסיבה לפי שהוא כדמותנו אחר שנעשה יציר כפיו ראוי שיברא שלם כדמותו ית׳. אמנם בני אדם הנמשכים ממנו יהיו באופן אחר והוא אומרו ויברא אלהים את האדם המורה על המין בצלמו ירצה שבריאתו תהי׳ מעט מעט. וגם הצלם האלהי יהיה מעט מעט וזה מפני שהוא דומה לפעלים אותו הקרובים שאינם שלימים. וזהו זכר ונקבה ברא אותם וכמו שהם בלתי שלימים כך בריאתם תהיו כמותם מה שאין כן באדם הראשון שצריך שיהיו דומה לעושיהו כמו שאמר כדמותינו. והנה לפי שאלולי הצלם האלהי א״א לאדם להתקיים אפי׳ שעה אחת הן מצד החצונים הממלאים את העולם כולו כנודע הן מצד בעלי חיים שהם מזיקים לזה הוכרח לברכם כי הברכה הוא השמירה האלקות הדבוקה בהם. והענין עם היות שהאדם בלתי שלם ולא זכה לנפש ורוח ונשמה שיקרא אדם. וכ״ש הנער הקטן עכ״ז הוא נשמר ע״י הצלם האלהי שהוא על ראשו נצב בלתי יפחד ממנו. וזהו הברכה שאמר ויברך אותם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ר״ל שבאמצעות הברכה והשמירה האלהות שהוא הצלם האלהי אפשר שיפרו וירבו וימלאו את הארץ ולא יגיע להם הזיק הן מצד בעלי חיים הן מצד החיצונים. הן מצד החיות המזיקות וזהו אומרו כאן בפרט ובכל חיה הרומשת על הארץ ולא זכר הבהמה כי אלולי זה הצלם האלהי אשר ברכו בו ה׳. איך אפשר לתינוק בן יומו לינצל מן החתול והכלב ולא יטרפוהו אם לא ע״י שמירת הצלם האלהי אשר על ראשו להציל לו כנ״ל: