פירוש על משלי 22:9

טוב עין. אך מי שהוא טוב עין וימשול באגשים בהטבתו להם הוא יבורך מאת הש''י ויתחזק כחו להטיב להם ולמחול בהם מפני שנתן מלחמו לדל כי בגלל הדבר הזה יברכהו הש''י:

וגמור החנוך ואמור לו טוב עין כו' לומר אם אמור יאמר הנער הלא טוב דברך על הנפתה מיצרו בעשרו אך לעומתו יש קונה עולמו בו מכבד ה' מהונו עושה צדקה בכל עת ועל ידי כן יברכתו עושהו ויריק לו ברכה עד בלי די אך אשר אין לו כסף כי אם הלחם אשר הוא אוכל במה יזכה להתברך בו והוא רחוק מצדקה כי אין כל מאומה בידו אף אתה אמור לו דע אפוא כי אין הברכה מצויה בנותן צדקה לפי רוב ממון רק לפי טוב העין אשר יתנהו בעין יפה וגם שימצאון עשירים יתנו גם הם בעין יפה אין להחזיק לו כל כך טובה שיבורך באמת כאיש הרש אשר לא נמצא אתו כי אם הלחם אשר הוא אוכל ומאשר לו עין טובה ממנו יקח ויחלק קצתו לדל וקצתו לעצמו כי אל זה יביט הוא יתברך לברכו באמת מהעשיר אשר יש ויש לו יותר מלחמו ומה גם אם ירמוז מאמר אליהו אל הצרפית שתעשה לו תחלה ואחרי כן לה ולבנה למען זכות אותה במצוה כתקנה כן יאמר כי נתן מלחמו לדל שבעוד לחמו שלם נתן ממנו ונשאר לו ולא שנתן אשר נותר לו אחרי אכלו באופן שעל ידי למוד זה הנרגש ופשטיי שיערב לנער לאחוז בו יאות לחנכו:

ואיש טוב עין - שיתן לדלים מלחמו, הוא יבורך מלא ברכת ה'.