פירוש על משלי 7:4

(אחותי את. קרבנה אליך):

אמור לחכמה אחותי את. לאהוב אותה:

והנה עד כה דבר על ענין אמרו למעלה שמור מצותי וחיה שהוא על המצוה ועתה על אמרו ותורתי כאישון עיניך אמר אמור לחכמה אחותי את וכו' והוא הנה אמרתי לך כי התורה שתראנה מוגשמת ושחורה אצלך אל תבוז ערכה כי היא כאישון עימך השואבת לך אורה ושמא תאמר הלא תראנה מלובשת ומוגשמת ואיך אשוה אותה אל הרוחנית ואומר כי בה אור הרוחניות דבק מאד כי הלא אמור לחכמה אחותי את והוא שמבשרך תחזה ותאמר לה כמוני כמוך בהקש עלין זה כאילו אחותי את והוא כי אשר יראני גוף חומרי מתנועע האם לא יאמר בודאי כי בכללות גופי תשרת נשמה רוחמת גם שלא יראה הרואה רק עצם גשמי כן הדבר הזה כי כן יקרך גם את חכמה היא תורת ה' כי גם שלא אראה בך רק פשטיות מוגשם מובלע בך הוא רוחמות פנימיותך באמת ושמא תאמר הנה זה יהיה בחכמה שקבלתי אך מה שהוצאתי דבר מתוך דבר על פי עיוני הלא אלי יתייחס כי אני בשכלי הולדתיו והנה חומרי אנכי וגם שמתוך התורה למדתיו וחדשתיו איחסהו למוליד מבת מלך שלא יבצר מהתיחס הנער היולד אחר אביו גם אם נבזה הוא על כן אמר ומודע לבינה תקרא והוא כי מודע יקרא בן האח או בן אחות כמד"א ולנעמי מודע לאישה וארז"ל כי אלימלך וטוב ושלמון אביו של בועז אחי הוו וקרא לבועז בן אחי אלימלך מודע לו והענין אל נא תייחס את בינתך אשר תוליד מהחכמה לבן או בת לך רק למודע הוא בן אחותך לבד היא החכמה עצמה שאמרת אחותי את כמדובר: