פירוש על שמות 15:26

ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלקיך. היינו שתמיד יהיו אזניך פתוחות לשמוע דברי תורה מחדש ותשמע באהבה כאלו לא שמעת מעולם וכדאיתא במדרש (רבה ויחי פצ"ז) מה דגים הללו גדלים במים כיון שיורדת טיפה אחת מלמעלה מקבלין אותה בצמאון כמי שלא טעמו טעם מים מימיהן, כך הם ישראל וכו'. והישר בעיניו תעשה, שלא תעשה שום דבר כחוב רק באהבה ובחיבה בישרות הלב (כמו שנתבאר בחלק ראשון על פסוק זה).

ויאמר אם שמוע וגו' לקול ה' אלהיך וגו'. יש לרמז בזה דהנה כתיב קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול. כי הדיבורים של האדם מתהוים ע"י אותיות וע"י ה' מוצאות הפה. ועל ידי חיתוך הדיבורים הם נפרדים אבל כשישנם עדיין בדיבוקם אל הקול הם אז בבחי' אחדות ההשלמות ועיקר עבודתנו עם ה' בני אל חי הוא לייחד ולקשר הדיבור אל הקול שיהי' באחדות גמור כל האותיות. כמו שהיו באחדותם בהקול. וכנודע מספה"ק סוד בחי' קו"ל ובחי' דיבו"ר וזהו פי' הפסוק ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו. היינו מלאכים הם בחי' הצדיקים שהם גבורי כח להתגבר על יצרם בכוחו של הקב"ה שאלמלא עוזרו לא היה יכול לו. וזהו גבורי כח עושי דברו. מקיימים דיבוריו ומצותיו של הקב"ה. וכל עיקר עבודתם הוא לשמוע לשון אסיפה כמו וישמע שאול את העם. היינו לאסוף בבחי' קו"ל את דברו סוד הדיבור היינו לייחד ולחבר הדיבור בהקול ברזא דאחד וכאשר הי' במתן תורה. קול דברים אתם שומעים היינו הקול של דברים אתם שומעים וזולתי קול. וזש"ה קול גדול ולא יסף. כי בחי' הקול הזה הוא חי וקים לעד ולעולמי עולמים. ולזה הסוד היו חז"ל משתמשין בבת קול כי אותו הקול של מתן תורה הוא בבחי' ולא יסף. והבן: וזהו פי' הפסוק ויאמר אם שמוע תשמע. היינו כאשר תהי' בבחי' שמוע כפשוטו לשמוע ולקיים מצותיו ית' ולעבדו בכל לבבך ובכל נפשך אז תוכל לבוא לבחי' תשמע לקול ה' אלהיך. לאסוף ולייחד כל הדיבורים לבחי' קול ה' אלהיך. והמשכיל יבין דבר מתוך דבר: