פירוש על שמות 22:24

אם כסף תלווה את עמי את העני עמך וגו'. הענין שקורין פרשה זו בימי הפסח מפני שבזה החג מתרבה האהבה בישראל, לכן מזהיר אותם הכתוב שלא יתפשט האהבה חוץ לגבול למקום נכרי. ולכן גם כן נקרא זה החג בשם חג המצות כמו שאמר אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה שמצה רומז על מצה ומריבה.
(בית יעקב שמות משפטים ל"א)

אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנושה י"ל בדרך רמז מוסר כסף לשון תאוה כמו נכסוף נכספת תלוה לשון לוויה וחיבור כמו כי לוית חן הם לראש' והיינו אם כסף היינו להתאוות גופניות תלוה היינו תחבר עצמך להם הוי זכור את העני עמך ע"ד שאמרו חז"ל כל החוטא דוחק ח"ו את רגלי השכינה שהיא עניא בגלותא והוא שאמר את העני היינו השכינה הוא עמך כפי עסקך שאתה כונה אליו אתה מושך השכינה ג"כ לשם ובזה הוא דוחק רגליה כביכול וזהו אל תהיה לו כנושה לשון שכחה כמו כי נשני אלקים והיינו שאל תשכח בו רק הוי דכיר שהחטא והפגם נמשך גם לשכינה כביכול כנ"ל וק"ל:

ואם מזבח אבנים תעשה לי. ר׳ ישמעאל אומר כל אם ואם שבתורה רשות חוץ משלשה, ואם תקריב מנחת בכורים (ויקרא ב יד), וכתיב תקריב את מנחת בכוריך (שם), [וכן אם כסף תלוה את עמי וגו׳ (שמות כב כד) חובה, שנאמר העבט תעביטנו (דברים טו ח), וכן אם מזבח אבנים] חובה, שנאמר אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אלהיך (שם כז ו).