פירוש על שמות 32:34

וביום פקדי ופקדתי כו' י"ל דהנה בחסד שנתעורר במה שויתר לנו עון העגל יכולים להמשיך מחילת עונות כמו בחודש אלול עד אחר יוה"כ וכן תמיד בזה וזה וביום שנתעורר היום מחסד ע"י פקדי לשון חסרון עון העגל ופקדתי עליהם חטאתם פי' אחסר חטאת שעליהם:

והנה מה שיש לכאורה לדקדק עוד בפסוק זה הוא באומרו כי שיח וכי שיג לו וכי דרך לו דלמה לא נקט תיבת לו בשיח והול"ל וכי שיח לו וכי דרך לו או הכי הו"לל וכי שיח וכי שיג וכי דרך לו ולמה נקט לו בתרתי דוקא. ויובן בס"ד לפרש דהנה רש"י ז"ל פי' וכי שיג לו ר"ל משיג ורודף הוא עכשיו במלחמה ע"ש. והנה השתא לכאורה י"ל דהגם דדברי אליהו זכור לטוב אלו הם להתל ולצחק בהם עכ"ז צריכים נמי שיהיו דברים המתקבלים שהוא מיעץ אותם שיקראו בקול גדול כדי שישמע וא"ל סיבה וטעם שאינו שומע חדא שהוא מדבר עם יועציו ועסוק עמהם בדברים ולכך אינו שומע ועוד אמר סיבה אחרת ואופן אחר שהוא משיג ורודף במלחמ' ולכן אינו שומע ועוד אמר אופן אחר שעושה צרכיו ולכן עסוק בצרכיו ואינו שומע ואם כן השתא בשלמא אם הוא מדבר עם יועציו או עושה צרכיו ומחמת שהוא עסוק בזה לכן אינו נותן לב לשמוע דבריהם אם כן לזה שפיר נותן להם עצה שיצעקו בקול גדול שהקול ילך ויקשקש באזניו ובעל כרחו ישים לב לשמוע אבל אם היה הסיבה שאינו שומע הוא בשביל שהלך להשיג ולרדוף במלחמה א"כ הוא איננו במקום מושבו באותו הבית והחדר שמונח שם אלא הלך בדרך למרחוק לעשות מלחמה ואם לא שמע בקול הנמוך למאי נפקה מנא יקרא בקול גדול מאחר שהוא רחוק הרבה ואיננו שם ואיך יגיע לו הקול והם לא רואים שיש מלחמה קרובה אצלם וא"כ הלך רחוק ומאי נפקא מינה בקול גדול. ואמנם יובן דמה שאמר וכי שיח וכי שיג לו כולא חדא מלתא ואין כוונתו לומר להם בזה וכי שיג לו שהוא סבה שנית ואופן אחר אלא כוונתו לומר להם וכי שיח ר"ל שהוא מדבר עם יועציו ולוקח מהם עצה ונתן טעם לדבריו בשביל מה לוקח עצה הוא בשביל וכי שיג לו שרוצה להיות משיג ורודף במלחמה ולכן רוצה להתייעץ תחלה כי התשועה היא ברוב יועץ ולכן איננו שם לב על דבריכם ואינו שומע כי טרוד הוא עם יועציו ולכן צריך שתקראו בקול גדול כדי שהקול יכנס ויקשקש באזניו ובע"כ ישמע ועוד א"ל סיבה שניה באופן אחר והוא וכי דרך לו שעושה צרכיו וטרוד בזה ולכן השתא אתי שפיר דלא אמר תיבת לו כי אם בשיג ולא בשיח משום דשיח ושיג חדא מלתא נינהו ור"ל שעתה שיש לו ב' צרכים שיח ושיג שהוא עצה והשגה ועתה הוא מתייעץ כדי לידע איך ישיג ואין הכוונה הוא דאו או קאמר וא"כ שפיר יצדק חד לו בזה:

אל אשר דברתי לך. יֵשׁ כָּאן לָךְ אֵצֶל דִּבּוּר בִּמְקוֹם אֵלֶיךָ, וְכֵן לְדַבֶּר לוֹ עַל אֲדֹנִיָּהוּ (מלכים א ב׳:י״ט):