הלכה על קהלת 12:12

כל החפץ לעשות עבירה דין היה להספיק בידם עבירות אלא אמר הקב"ה אם אמציא לרשע כל תאותו נמצא מרבה ממזרות ויתחתנו בהם הצנועים ופעמים שמניח הקב"ה להביא ממזרות כדי שיתחתנו בהם אותם שראוים להם דהיינו מסייעי עבירה או אותם שבידם למחות ולא מיחו. או המוציא לעז על אחרים ומחפשים למצוא פגם במשפחות כדי שלא יתחתנו בהם או אם ממנו יוצאים ממזרים הכתוב מתיר לתת להם גט אפי' הקדיחה תבשילו או מצא נאה ממנה ועתיד ליתן הדין לאמן לפי שחטא בה. יפת תואר התיר כנגד היצר שאם לא יתירה יחטא בה וישאנה באיסור ועוד יש לישראל שנחתך חוטמו או יש בו מום אחר ואין בת ישראל חפץ בו הרי יקח יפת תואר. והכתוב התיר לאדם אשתו בכל זמן שחפץ שיכול ליהנות ממנה פן יתן עיניו באחרת ויש לאיש לעשות כמו שארז"ל במסכת כלה והיה מן הדין לאסור מלשמש כשאשתו מעוברת או בחדשים שקשים לולד אלא שמא האיש או האשה יהרהרו אחר האסור (מוטב שלא יהרהרו ולא יאסר דבר שאי אפשר לעמוד בו ע"י היתר) והחכם יתן את הדין שאין שם על לבו איזה דבר היתר מפני היצר להרהר בד"ת כאמרם אם פגע בך מנוול זה משכהו לב"ה ומפני שאי אפשר בענין אחר התירה כך וכתיב (קהלת יב יב) ויותר מהמה בני הזהר:

כתיב (קהלת יב יב) ויותר מהמה בני הזהר כי אמרו מי שגזל מאחד מחמשה ואינו יודע ממי גזל לא יצא ידי חובת שמים עד שיתן לכל אחד ואחד. וכתיב (ויקרא ה כג) והשיב את הגזילה אשר גזל. כיון שאמר הגזילה למה אמר אשר גזל. אלא אם באותו יום שגזל השיב אין להוסיף יותר עליו ואם לא השיב באותו יום או שבוע או באותו חודש או יותר צריך להוסיף על הגזילה כפי מה שהיה מרויח מעת שחסרו עד שהשיב לו. ויאמר אותו אדם לפי מה שיודע לשער אותו עסק האיש כמה היה יודע להרויח באותו גזל מן העת שנחסר עד שהשיב ולבד מזה יחשוב הצער. אע"פ שכל זה לא הצריכתו תורה אבל לצאת ידי שמים צריך לחשוב הצער שהרי החובל חייב בחמשה ובושת הוא עצבון כך בכאן ידע כמה צער לנגזל. כי יש אדם שיש לו מאה ליטרין ואינו חושש בליטרא שגזלו. ויש אדם שיש לו אלף ומצטער על שלקח לו באותה ליטרא יותר מאותו שיש לו הרבה מעט יותר ממנו ויש שיש לו מעט ואם לוקח ממנו מצטער הוא בחסרון מאכלו ומשקהו. כי קודם שגזלו ממנו היה אוכל ושותה ומעדן ולובש. ועתה חסר ומצטער כל זה צריך לחשוב הגזלן צער שגורם לו. ולכל הנסמכים עליו וחסרון העידונים שגרם להם לתת להם כפי מה שגורם ולפי הנגזלים. כמו שאמרו הכל לפי המבייש והמתבייש. וגם לקבל דין בגופו אם חודש או שני חדשים יתענה כענין הענויין וכסף שנשאר לו אפילו טורחו לא יחפוץ לקבל. וגם מוסיף משלו כנגד התענוגים שנהנה מאותו ממון. ועינויין נגד התענוגים ועליו נאמר זדונות נעשו לו כזכיות: