הלכה על שמות 23:8

בו יבאר עוד טעם על זריזות התורה לענין חסד
עוד נראה לי לבאר, במה דאיתא בילקוט תהלים י"ז ב': "מלפניך משפטי יצא". אמר רבי לוי: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: על חנם עשית סנהדרין? לך ודון לפניהם. אמר לו דוד: רבונו של עולם, כתבת בתורתך (שמות כ"ג ח'): "ושחד לא תקח", והן מתיראין לקח שחד ולדון אותי. אבל אתה, שאתה נוטל שחד, שנאמר (משלי י"ז כ"ג): "שחד מחיק רשע יקח". ומהו השחד? תשובה שהקדוש ברוך הוא נוטל מן הרשעים בעולם הזה ומעשים טובים. אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: בני, עד ששערי תשובה פתוחין, עשו תשובה, שאני נוטל שחד בעולם הזה. אבל משאני יושב בדין לעולם הבא, איני נוטל שחד, שנאמר (משלי ו' ל"ה): "לא ישא פני כל כפר". ולכאורה איך שיך למעלה לענין תשובה ומעשים טובים -השם 'שחד'; ואם ראוי שלא תתקבל תשובת האדם למעלה, מה שיך שחד, הלא הקדוש ברוך הוא הוא אלהים אמת?

עא. מצות לא תעשה על הדיין שלא ליקח שוחד. שנאמר (שמות כג, ח): "ושוחד לא תקח". ואפילו לדון אמת. וחייב להחזיר. ואפילו שוחד דברים אסור. והנותן עובר על לאו ד"לפני עור לא תתן מכשול" (ויקרא יט, יד), ושכר יד). ושכר בטלה, שניכר שהוא בטל ממלאכתו בעוד שהוא עסוק בדין, מותר ליקח, משני הבעלי דין בשוה:

שלא לקח שחד - שלא יקח הדין שחד מבעלי הדין אפילו לדון דין אמת, שנאמר (שמות כג ח) ושחד לא תקח. ונכפל הלאו בתורה בזה הענין במקום אחר (דברים טז יט) וכן אמרו בספרי לא תקח שחד, אפילו לזכות זכאי ולחיב חיב.