Parshanut על שמות 23:8

ושוחד לא תקח כו' יעור פקחים. נראה דליכא למימר דהא דכפלו עוד בפרשת שופטים, דחד לשוחד דברים דהא בכתובות אמר דיליף מדלא כתיב ובצע. ונראה דכאן מיירי בדיני נפשות שלא יקח שוחד ובפ' שופטים מיירי בדיני ממונות. ולזה המשך הקרא כן, ונקי וצדיק אל תהרוג, זה שנגמר בב"ד לזכות ולסוף ראו לו חובה אל תהרוג כי לא אצדיק רשע, שפעולת הב"ד מתיחס הכל להשי"ת כמו שאמר אלקים נצב וכו' והמשפט לאלקים הוא, וכיון שטעו ב"ד ודנו זה מפעולות השי"ת ולא אצדיק רשע אם לא שיש טעם כמוס אצל השי"ת שלא יחפוץ במיתתו ומי יבוא בסודו, אך זה כשאחד מהב"ד לא לקח שוחד אבל אם ע"י שוחד טעה אז חוזר דינו ואין ראיה ממה שדנו הדין אף שרצו לדון בצדק, כי אין זה מהסכם השי"ת, שבב"ד הנוטלים שוחד בקהלם אל תחד כבודו, ולכן מסיים כי השוחד יעור פקחים, פירוש בדבר המפורש שאין צריך חכמה לזה וכמו דבר שהצדוקים מודים בו שבזה אם טעו מחזירין אותו ודו"ק.